מפל ויקטוריה

מפל ויקטוריה, הלוקלית מוסי אואה טוניה ("העשן הרועם"), נמצא על נהר הזמבזי בגבול זמביה, זימבבואה. רוחבו כ־1.7 קילומטרים וגובהו מגיע עד 108 מטרים.
האתר משולב בשני פארקים לאומיים ומוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסקו.

המפל יוצר קיר מים עצום: רוחבו 1.7 ק"מ, וגובה הנפילה נע בין 81 מטרים בקצוות ל־108 מטרים במרכז. זה כפול מגובה מפלי ניאגרה. נתזי המים, כלומר ענן של טיפות מים, עולים עד כ־1.6 ק"מ וניתן לראותם ממרחק של עד 40 ק"מ.
הנהר נופל לתוך ערוץ צר ורחב כ־110 מטרים. שחיקת הסלע גורמת להתקדמות הכיס של המפל מעלה הנהר, ויוצרת סדרת פיתולים שאורכן הכולל כ־80 ק"מ.
המפל מחולק לשלושה קטעים בגלל שני איים בראשו: האי באורקה (כ־300 מ') והאי ליווינגסטון (כ־530 מ'). רוחבי הקטעים הם כ־35 מ' (ממזרח), כ־460 מ' (המרכזי) וכ־300 מ' (ממערב).
הזרימה בנהר משתנה חזק בין עונות: בעונה הגשומה זורמים כ־9,100 מ"ק לשנייה, ובעונה היבשה כ־350 מ"ק לשנייה. הזרימה המקסימלית שנרשמה הייתה כ־10,000 מ"ק לשנייה (1958), והממוצע השנתי ארוך הטווח כ־1,100 מ"ק לשנייה.

האזור היה מיושב על ידי עמים מקומיים שקראו למפל בשמות שונים. האירופאי הראשון שראה את המפל היה דייוויד ליווינגסטון, שביקר שם ב־17 בנובמבר 1855. הוא קרא למפל על שם המלכה ויקטוריה ורשם התפעמות חזקה מהמקום.

למטה במורד הנהר נבנה גשר הרכבת והכביש שהושלם ב־1905. אורכו כ־250 מטרים, והקשת המרכזית כ־150 מטרים. גובהו מעל פני הנהר הוא כ־125 מטרים.
הגשר חיבר את המקום וגרם לעלייה בתיירות. אחרי תקופת אי־יציבות פוליטית ירד מספר המבקרים, אך מאז שנות ה־80 הוא עלה שוב. בשנות ה־90 ביקרו במפל כ־300,000 תיירים בשנה.
הזווית הזמבזית נחשבת לנוחה לתצפית, והאטרקציות כוללות רפטינג, נהר קשה מאוד (רמת קושי 5 מתוך 6). בעונה מסוימת ניתן לראות קשת ירחית נדירה.

המפל משתנה מאוד בעונות השנה; בתמונות ניתן לראותו במצבי זרימה שונים.

מפל ויקטוריה נקרא גם מוסי אואה טוניה. פירוש השם: "העשן שעושה רעמים". המפל נמצא על נהר הזמבזי, בגבול בין זמביה לזימבבואה.
רוחבו כ־1.7 קילומטרים. הגובה במרכז כ־108 מטרים. זה כפול מגובה מפלי ניאגרה.

המים נשברים ויוצרים ענן של טיפות מים שנקרא נתזים. הענן הזה יכול להגיע גבוה ולהיראות מרחוק.
יש שני איים בחלק העליון שמפרידים את המפל לשלושה חלקים.
הזרימה משתנה מאוד בעונות: בעונה הגשומה זורמים הרבה מים, ובעונה היבשה מעט מים.

אנשים מקומיים חיו כאן קודם. האירופאי הראשון שראה את המפל היה דייוויד ליווינגסטון ב־1855. הוא קרא לו על שם המלכה ויקטוריה.

ב־1905 נבנה גשר גדול ליד המפל. הגשר עזר לאנשים להגיע לכאן.
הרפתקאות שמתאפשרות במקום כוללות רפטינג, שהוא שיט מהיר ומאתגר.
לפעמים אפשר לראות תופעה נדירה בשם קשת ירחית, כמו קשת צבעים שנוצרת על ידי אור הירח.

המפל נראה שונה בעונות שונות. בתמונות רואים אותו חזק או חלש בהתאם למים.