מפת חשיבה

מפת חשיבה (באנגלית: Mind Map) היא כלי גרפי לתיעוד וארגון תהליכי חשיבה.
היא לא דימות מוחי, שמשקף את מבנה המוח הפיזי, אלא הצגה של הרעיונות והתהליכים המחשבתיים.
מפת חשיבה מציגה אלמנטים כמו מילים, רעיונות ומשימות בעץ היררכי (מסודר לפי רמות).
כל אלמנט יוצר ענף או תת‑ענף לפי הקשרו. המבנה עוזר לשמור על סדר ולזכור קשרים.
אפשר להכין מפות בעבודה ידנית עם נייר ועט, או באופן דיגיטלי בתוכנה.
מפות חשיבה שימושיות בעסקים, ביזמות, בלמידה ובחיים האישיים.
הן מתאימות לסיעור מוחות (Brainstorming, העלאת רעיונות ללא סינון), לארגון מידע ולקידום פרויקטים.
בסיעור מוחות רעיונות נכנסים למפה בצורה רדיאלית (מהמרכז החוצה) בלי תעדוף תחילה.
הסידור והקיבוץ נעשים בשלבים מאוחרים יותר.
המפה מאפשרת לתעד כל שלב של חשיבה ולהפעיל אינטואיציה (תחושת בטן והבנה מיידית).
הענפים יכולים להתרחב בכל רגע. צבעים, סמלים ותמונות מוסיפים בהירות ומדגישים קשרים.
מפת חשיבה מחברת בין תמונה ומילים. זה מקל על זכירת מידע לטווח ארוך.
הוספת תמונות יוצרת קשרים חזותיים בין פרטי החומר.
במהלך הרצאה אפשר לרשום את הרעיונות המרכזיים והקשרים ביניהם במפה.
כך קל לעבור מהמבט הכללי לפרטים, ולהסביר אותם בשלבים.
במצגת אפשר לסגור ענפים כדי להקטין עומס חזותי ולפתוח אותם כשמסבירים.
מפות מתאימות גם לתכנון אתרי אינטרנט, במקום רשימות ארוכות וקשות למעקב.
קיימים דמיון והבדלים בין מפות חשיבה למפות סמנטיות וקוגניטיביות.
השוני העיקרי הוא בחוקי המיפוי ובאופן הסימון של הקשרים.
שימוש במפות וייצוגים גרפיים של מושגים נעשה כבר בימי הביניים ובתקופות מוקדמות יותר.
פורפיריוס מצור במאה ה־3 תיאר קטגוריות בצורה גרפית. רמון לול במאה ה־13 השתמש גם הוא במבנים דומים.
לאונרדו דה־וינצ'י השתמש ברישומים ובשרטוטים כדי להבין ולזכור רעיונות.
בשנות ה־60 קידם טוני בוזאן את הרעיון שקרא לו "מפת חשיבה".
בוזאן טען שהוא המציא אותן ורשם סימנים מסחריים בחלק מהמדינות.
קיימות תוכנות בולטות למפות חשיבה, כמו MindManager, FreeMind, Inspiration ו‑NovaMind.
רוב התוכנות מציעות גרסת ניסיון להורדה.
1. בחר נושא מרכזי ורשום אותו במרכז המפה.
2. אסוף חומר רקע כמו מסמכים ומקורות מידע.
3. הוסף ענפים רדיאליים לרעיונות ראשיים (רס"בים, רעיונות סידור בסיסיים).
4. הוסף תת‑ענפים לפרטים; הפריטים החשובים יהיו קרובים יותר למרכז.
5. השתמש בצבעים, תמונות וצורות כדי להדגיש ולהקל על הזיכרון.
6. לכוד כל רעיון תחילה, ורק אחר כך ערוך וארגן את המפה.
שמור והדפס לפי הצורך.
בחלק מהמקורות מצוינים גם מה לא כדאי לעשות במפות חשיבה, אך כאן הדבר לא מפורט.
תוכנות מתקדמות מוסיפות רכיבים של ניהול פרויקטים: עדיפויות, מדדי התקדמות, משאבים ולוחות זמנים.
חלקן מייצאות לקבצי פרויקט או מקשרות ליישומים כמו אקסל ואאוטלוק.

מפת חשיבה היא ציור שעוזר לארגן ולזכור רעיונות.
היא מראה רעיונות כענפים שיוצאים ממרכז אחד.
כל רעיון יוצא בענף. רעיון קרוב למרכז חשוב יותר.
אפשר לצייר במו ידיך או לעשות זאת במחשב.
משתמשים במפות לחשיבה, ללמוד דברים ולמצוא רעיונות חדשים.
בסיעור מוחות (העלאת רעיונות מהר) רושמים הכל בלי למיין.
צבעים, תמונות וסמלים עוזרים לראות את הקשרים ולהבין מהר יותר.
מפה שמציגה תמונות ומילים עוזרת לזכור חומר טוב יותר.
בכיתה אפשר לרשום את העקרונות והרעיונות העיקריים במפה.
אנשים השתמשו ברישומים כאלה כבר לפני מאות שנים.
גם לאונרדו דה־וינצ'י השתמש ברישומים כדי להבין רעיונות.
בשנות ה־60 טוני בוזאן קרא לכלי הזה "מפת חשיבה" וקידם אותו.
1. כתוב את הנושא במרכז.
2. הוסף ענפים לרעיונות הראשיים.
3. הוסף צילומים או ציורים קטנים כדי לעזור לזכור.
4. צבע את הענפים בקודים שלך.
5. אסוף את כל הרעיונות ואז סדר וערוך אותם.