מפתח (מוזיקה)

מפתח במוזיקה הוא הסימן שמופיע בראש כל חמשה (חמשת הקווים שעליהם כותבים תווים). המפתח קובע באיזה גובה אקוסטי יישמע כל תו על החמשה. הוא מופיע לפני הוראות ביצוע אחרות, וכאשר הוא משתנה באמצע היצירה, המפתח החדש נכנס לתוקף מהחמשה הבאה. שינוי המפתח משנה גם את מיקום סימני הדיאז והמול (סימני השינוי לגובה הצליל) על הקווים.

מפתחות שונים מציינים טווחים שונים. מפתח סול (G) נמצא בדרך כלל על הקו השני מלמטה. הוא מצביע על מיקום התו סול שמעל לדו האמצעי, ומשרת קולות וכלים גבוהים. מפתח סול נפוץ כי רבים מהכלים מנגנים בקומה העליונה של הטווח; בפסנתר הוא משמש בדרך כלל ליד ימין. צורתו של המפתח נובעת מהאות הלטינית G.


מפתח דו (C clef) מצביע היכן נמצא התו דו על החמשה. הוא יכול להימצא על כמה מקומות בחמשה, ולכן בעבר שימש למגוון קולות (סופרן, אלט, טנור ועוד). היום נותרו בשימוש בעיקר מפתח דו אלט ומפתח דו טנור. מפתח דו אלט נפוץ בויולה ומייצג טווח בינוני בין מפתח פה לנמוך ולמפתח סול לגבוה. מפתח דו טנור משמש כשכלי נמוך עולה לרגיסטר גבוה, כדי להימנע בשימוש בקווי עזר רבים.


מפתח פה (F) מסמן צלילים נמוכים. על החמשה הוא מצביע על התו פה שמתחת לדו האמצעי. מפתח זה נפוץ לכלי בספקטרום הנמוך, כמו צ'לו, קונטרבס, בסון, טרומבון ובחלקים של הפסנתר (יד שמאל). צורת המפתח מבוססת על האות F, והנקודות שמלוות אותו מקורן בצורת האות הזו.


הטרבל (Treble) הוא הטווח של הצלילים הגבוהים, והבאס (Bass) הוא הטווח של הצלילים הנמוכים. נקודת החצייה היא דו אמצעי (middle C). מפתח סול מסמן בדרך כלל את טווח הטרבל, ומפתח פה מסמן את טווח הבאס.

מפתח הוא סימן שכותבים בתחילת חמשת הקווים. הוא אומר איך קוראים את התווים.

מפתח סול (G) מסמן צלילים גבוהים. הוא נמצא בדרך כלל על הקו השני מלמטה. כינור וגיטרה ויד ימין בפסנתר משתמשים בו.

מפתח דו (C) מראה איפה נמצא התו דו. לפעמים שמים אותו באמצע החמשה. היום משתמשים בו בעיקר לויולה ולמקרים שבהם כלי עולה לגבוה.

מפתח פה (F) מסמן צלילים נמוכים. פסנתר יד שמאל, צ'לו ובאס משתמשים בו. צורתו קשורה לאות F.

טרבל פירושו צלילים גבוהים. באס פירושו צלילים נמוכים. התו דו אמצעי (דו באמצע) מפריד ביניהם.