מצב מיוחד בעורף

״מצב מיוחד בעורף״ הוא מצב חוקי שמוכרז בישראל כשהאוכלוסייה האזרחית בעורף נמצאת תחת מתקפה ממושכת. הוכרז כדי לתת לשלטונות סמכויות זמניות שישמרו על הסדר הציבורי ועל שלומם של התושבים. תיקון לחוק ההתגוננות האזרחית משנת 1997 אפשר זאת, בעקבות לקחים ממלחמת המפרץ וממבצעים צבאיים כמו "דין וחשבון" ו"ענבי זעם".

שר הביטחון רשאי להכריז על מצב מיוחד בעורף, אם שוכנע שיש לכך סיבה והמדינה טרם הכריזה. עליו להודיע מיד לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון (הוועדה הפרלמנטרית המטפלת בענייני ביטחון).
הכרזה יכולה לחול על אזור מסוים או על המדינה כולה. השר יכול גם להגביל סמכויות צבאיות בעת ההכרזה.

הכרזת שר הביטחון תקפה למשך 48 שעות מהזמן שניתנה. בתוך 48 השעות האלה השר יכול לשנות או לבטל את ההכרזה, כל עוד הממשלה לא ביטלה, לא האריכה ולא שינתה אותה.

לאחר שמודיע שר הביטחון, הממשלה יכולה בכל עת בתוך 48 השעות לשנות, להאריך או לבטל את ההכרזה. החלטת הממשלה תהיה תקפה ל־48 שעות נוספות. אם הממשלה משנה או מאריכה את ההכרזה, עליה להודיע מיד לוועדת החוץ והביטחון. הממשלה גם רשאית לבטל את המצב המיוחד ללא צורך באישור הוועדה.

אם הממשלה האריכה או שינתה את ההכרזה, הוועדה חייבת לזמן בתוך 48 שעות את ראש הממשלה, שר הביטחון או הרמטכ"ל (ראש המטה הכללי) כדי לבדוק את ההכרזה. אם הוועדה לא תאשר, ההכרזה תפקע בתוך חמישה ימים מיום הכרזת שר הביטחון.

(כותרת זו קיימת בטקסט המקורי ללא פירוט נוסף.)

בראשי הגורמים שנקבו בחוק, כמו הרמטכ"ל וסגנו, ראש אג"ם (ראש אגף המטה הכללי), ואלופי פיקוד העורף, קיימת סמכות לתת הוראות לציבור להצלת חיים או רכוש. זה יכול לכלול הוראות לשהות בבתים או במקלטים, הגבלת לימודים, הוראות לגבי ציוד אישי לצורכי התגוננות אזרחית, ואמצעים לשמירה על סדר.
חיילי פיקוד העורף ואנשי ארגוני עזר הפועלים בהנחייתו יכולים להנחות אזרחים לשמירה ולהצלה. פיקוד העורף יכול גם לפנות חומרים מסוכנים ממפעלים ולהורות על סגירת מפעלים אלה.

שר הכלכלה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, יכול להוציא צווי ריתוק לעובדים בשירותים חיוניים (כמו מים, חשמל, בריאות ומזון). בהנחה שחלק גדול מהעובדים מגויסים, השר יכול לאשר עבודת נוער בשעות הלילה. שר התקשורת יכול להורות לספקי תקשורת לבצע פעולות מסוימות או להעמיד מערכות לטובת כוחות הביטחון. שר הפנים יכול לאפשר לרשויות מקומיות לסייע מחוץ לתחומן אם צריך, כדי לשמור על שירותים חיוניים.

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום מונע פיטורים של עובדים שנעדרו מהעבודה בעקבות הוראה צבאית שלא להגיע לעבודה. גם מי שהיעדר כדי לשמור על ילדו בזמן סגירת בתי ספר מוגן. הוראות אלה הוצגו כצו שעה ב־2003 והפכו לחוק קבוע במהלך מלחמת לבנון השנייה.
הוסכמו גם הסדרים לשכר לעובדים שנעדרו בעותקים מאוחרים, בעקבות מבצעים צבאיים שונים.

תיקון משנת 2008 אפשר למפקח על הבנקים להקפיא הגבלות על חשבונות של מי שהמחאותיו סורבו לתקופה של עד 90 ימים. חוק מס רכוש וקרן פיצויים קובע פיצויים לנזקי מלחמה: נזקים ישירים ממומשים בכל מקום; נזקים עקיפים ניתנים רק ליישובים ששר האוצר הכריז כיישובי ספר. בתקופות בהן הוכרז מצב מיוחד בעורף, הוגדרו יישובים באזור ההכרזה כיישובי ספר לצורך פיצויים.

״מצב מיוחד בעורף״ זה שם לחוק בישראל. הכרזה כזו נעשית כשאזרחים בעורף בסכנה בגלל מתקפה. החוק נוצר אחרי מלחמת המפרץ ובדיקות שהיו בשנות ה־90.

שר הביטחון יכול להכריז על מצב מיוחד בעורף. הוא צריך להגיד מיד לממשלה ולוועדה שעוסקת בביטחון (ועדת חוץ וביטחון). ההכרזה יכולה להיות לאזור מסוים או לכל המדינה.

ההכרזה של שר הביטחון תקפה למשך 48 שעות. בתוך הזמן הזה הוא יכול לשנות או לבטל אותה.

הממשלה יכולה גם היא לשנות, להאריך או לבטל את ההכרזה בתוך 48 שעות. אם הממשלה משנה, היא חייבת להודיע לוועדה.

הוועדה מזמינה את ראש הממשלה, שר הביטחון או הרמטכ"ל (המפקד העליון בצבא) לבדוק את ההכרזה. אם הוועדה לא תאשר, ההכרזה תיפסק תוך חמישה ימים.

מפקדים רשאים לתת פקודות לשמור על חיים ורכוש. אפשר להורות לשהות בבתים או במקלטים. אפשר גם לעצור לימודים זמנית. פיקוד העורף, כוח שאחראי על אזרחי המדינה בתקופות חירום, יכול לפנות חומרים מסוכנים ממפעלים. השרים יכולים לתת הוראות על עובדים בשירותים חשובים כמו מים, חשמל ובריאות.

עובדים שמנעו מלהגיע לעבודה בגלל הוראות צבאיות או כדי לשמור על ילדיהם לא יכולים להיפטר בגלל זה. יש חוקים והסכמים ששומרים על תשלום בשעות כאלה. החוק גם מאפשר הקלה בבנק למשך זמן מוגבל. יש חוקים לפיצוי על נזקי מלחמה. רק יישובים מסוימים מקבלים פיצויים על נזקים עקיפים, אבל בתקופת ההכרזה רשויות הגדירו יישובים אלה כדי לאפשר פיצויים.