מצפה רביבים

מצפה רביבים (נקרא גם "תל צופים") הוקם ב-7 ביולי 1943 כאחד משלושת המצפים בנגב. הקבוצה שהקימה אותו הוקמה כבר ב-1938 בראשון לציון, וכללה צעירים מגרמניה וכן צעירים ארצישראלים, רבים מהם מהנוער העובד שהתחנך בקיבוץ גבעת ברנר. הקרקע נרכשה בשנות ה־30 על ידי יהודים מדרום אפריקה באמצעות מתווכים, ולאחר מכן הועברה לקרן קיימת לישראל. השם נתן ברל כצנלסון; "רביבים" היה גם שם ביטאון של יוסף חיים ברנר.

המצפה הוקם תחת שם שתיאר אותו כתחנת מחקר חקלאית, כי מדיניות הספר הלבן (מדיניות בריטית שהגבילה הקמת יישובים יהודיים) מנעה הקמת יישובים רשמיים בנגב. המתיישבים קראו למקום גם עסלוג' כדי להבדילו מרביבים בראשון לציון. בתחילה הוגבלה מספר המתגוררים ל־12, ונשלחו לנגב בעיקר רווקים. המצפה היה היישוב היהודי הדרומי ביותר והוצב גם ממניעים אסטרטגיים להגברת הנוכחות היהודית באזור.

שם המקום וכמות התושבים הותאמו כדי להסתיר את כוונת ההקמה כיישוב קבע. הרעיון היה לבדוק אם אפשר להתיישב בנגב ואשרור ההתיישבות יוכל להשפיע על החלטות בינלאומיות לגבי האזור.

מקור המים היחיד במצפה היה באר שנקדחה קודם לכן בידי הבריטים. ביום העלייה על הקרקע נפטר מזכיר היישוב משה ליבר, והבאר נקראה על שמו. מי הבאר היו מליחים (מלוחים) ולכן שימשו לניסויים חקלאיים בלבד. מי השתייה הובאו מבארות בביר עסלוג'. נעשו ניסיונות לאגירת מי שיטפונות ולגידול חיטה בלימנים, בהנהלת המהנדס דב קובלנוב, אך הניסוי ננטש עקב חורפים בלי שיטפונות.

במאי 1947 ביקרה בנגב ועדת אונסקו"פ, הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל. בעקבות שיטפון נדיר אותו שנה פרחה השממה, והשדות נראו מרהיבים. המשלחת התרשמה עמוקות, והביקור זכה לחשיפה רחבה בעיתונות. יש הטוענים שהביקור תרם לכלול את הנגב בתחום המדינה היהודית בתוכנית החלוקה.

עד נובמבר 1947 היו יחסי שכנות טובים עם השבטים הבדואים באזור. אחרי החלטת החלוקה נאלצו השבטים לבחור צד. בחודש יוני השתתפו חברים מרביבים בהתקפה של הפלמ"ח (כוח צבאי יהודי לפני הקמת המדינה) על הכפר ביר עסלוג'. בהתקפה זו נהרגו 11 לוחמים ישראלים, כולל שלושה מחברי רביבים. אזור ביר עסלוג' נכבש סופית בידי חטיבת הנגב (יחידה צבאית) במבצע חורב ב־27 בדצמבר 1948. ב־18 ביולי 1948 הופצץ היישוב במשך יום שלם על ידי חיל האוויר המצרי; לאחר תשע התקפות הצליחו שני מטוסי טייסת הנגב להפיל מטוס מצרי ולפגוע בשניים נוספים. ימים לאחר מכן נכנסה לתוקפה ההפוגה השנייה.

מצפה רביבים, שנקרא גם תל צופים, הוקם ב־7 ביולי 1943 בנגב. קבוצת הייסוד הוקמה ב־1938 בראשון לציון על ידי צעירים מגרמניה וצעירים ארצישראליים.

הקרקע נקנתה בשנות ה־30 על ידי יהודים מדרום אפריקה. השם רביבים ניתן על ידי ברל כצנלסון. המצפה נמצא ליד קיבוץ רביבים ומכונה "הנקודה הישנה".

קראו למקום "מצפה" כדי להראות שזה לא כפר קבע. (מצפה, שם שנועד להראות שמדובר בתחנת מחקר ולא בכפר קבוע.) בתחילה הוגבלה תושבת המקום ל־12 איש. שלחו לנגב בעיקר רווקים כדי לבדוק אם אפשר להתגורר שם.

המקור העיקרי למים היה באר, בור מים שנקדח קודם לכן על ידי הבריטים. ביום העלייה על הקרקע מת מזכיר היישוב משה ליבר, והבאר נקראה על שמו. מי הבאר היו מלוחים, והשתמשו בהם לניסויים חקלאיים. מי השתייה הגיעו מביר עסלוג'. ניסו לאסוף מי שיטפונות ולגידול חיטה, אך ניסוי זה נכשל כשלא היו שיטפונות.

במאי 1947 ביקרה ועדה של האו"ם. אחרי שיטפון נדיר פרחו השדות, והמבקרים התרשמו מאוד. בזכות זה קיבלו תשומת לב לכך שאפשר לחיות בנגב.

עד נובמבר 1947 היחסים עם השכנים הבדואים היו טובים. אחרי החלטת החלוקה המצב התערער. בחודש יוני היו קרבות בביר עסלוג', ובמהלכם נהרגו 11 חיילים ישראלים, כולל שלושה מחברי רביבים. ביר עסלוג' נכבש ב־27 בדצמבר 1948. ב־18 ביולי 1948 הופצץ היישוב על ידי חיל אוויר מצרי; מאוחר יותר הופסקו הלחימות לזמן מה.