הרפובליקה של מקדוניה הצפונית (במקדונית: Република Северна Македонија, בכתיב לטיני: Republika Severna Makedonija; באלבנית: Republika e Maqedonisë së Veriut) היא מדינה בדרום־מזרח אירופה. היא יבשתית, כלומר ללא חוף לים, וגובלת ביוון, אלבניה, סרביה, קוסובו ובבולגריה. המדינה קיבלה עצמאות מ־יוגוסלביה ב־1991.
בשנים שלאחר העצמאות התפרסם ויכוח עם יוון על השם "מקדוניה". בתום משא ומתן הוסכם ב־2018, 2019 לשנות את השם הרשמי ל"מקדוניה הצפונית". שינוי זה דרש שינויים בחוקה ובאישורים פרלמנטריים בשתי המדינות.
האזור היה מיושב על ידי ממלכות עתיקות, עבר לשליטות רומאית, ביזנטית, בולגרית, סרבית ואז האימפריה העות'מאנית. במהלך כמה מאות שנים האזור עבר שינויים פוליטיים רבים. במאה ה־19 התחילו להופיע תנועות לאומיות ומרד Ilinden ב־1903 נחשב לאירוע חשוב במסלול העצמאות.
לאחר מלחמות הבלקנים והמלחמות העולמיות, האזור היה חלק מיוגוסלביה. אחרי מלחמת העולם השנייה הוקמה בו הרפובליקה הסוציאליסטית של מקדוניה בתוך יוגוסלביה. ב־1991 היא הכריזה על עצמאות ללא מלחמה קשה.
בתשעת העשורים האחרונים אירעו מתחים אתניים בין מקדונים (סלאבים) והאלבנים (קבוצה אתנית גדולה). ב־2001 פרצו עימותים שבהם הושג הסכם אוחריד. ההסכם הגדיר יותר זכויות פוליטיות ותרבותיות למיעוט האלבני, והביא לפרק את המורדים ולשלב את המיעוט במסגרת המדינה.
מדינה היא דמוקרטיה פרלמנטרית (שיטה שבה הפרלמנט, הגוף הנבחר, בוחר ממשלה). אספת הנבחרים בייסודית כוללת 120 מושבים. הנשיא נבחר לחמש שנים ויש לו תפקידים טקסיים; ראש הממשלה מחזיק בכוח המבצעי.
המפה הפוליטית נחלקת בעיקר לפי קווי זהות אתניים: מפלגות ממוקדות במקדונים מול מפלגות המייצגות את האלבנים. המדינה חברה בארגונים בינלאומיים כמו האו"ם, מועצת אירופה, ארגון הסחר העולמי ויש לה מעמד מועמד להצטרפות לאיחוד האירופי. מאז 2019 היא גם חברת נאט"ו (ארגון קשרי ביטחון בין מדינות, בשמו הנפוץ: נאט"ו).
כוח ההגנה המקדוני כולל צבא יבשתי וחיל אוויר. גודלו עומד על כ־12,000 חיילים. תפקידו להגן על ריבונות המדינה ולתרום לשמירת הביטחון.
הכלכלה עברה מעבר משיטת מדינה לתהליך של שוק חופשי מאז אמצע שנות ה־90. הממשלה עבדה עם קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי כדי לייצב את המצב הכלכלי. המגזרים החשובים הם חקלאות, תעשייה ושירותים.
למרות התקדמות, קיימות בעיות שמגבילות צמיחה: אבטלה גבוהה, הכלכלה השחורה (פעילות עסקית לא מדווחת) ושחיתות. שיעורי אבטלה רשמיים בעבר הגיעו לכ־36% (נתון ממקור המפקד אז). המדינה פועלת למשוך השקעות זרות ולפתח עסקים בינוניים.
המטבע הנוכחי הוא הדינר (ברבים: דנרי, מקדונית: денар), והוא מחולק ל־100 דני (deni).
שטחה של המדינה כ־25,333 קמ"ר. היא מהווה מעבר גאוגרפי בין אירופה המערבית לים האגאי. למדינה שלושה אגמים טבעיים עיקריים: אוחריד, פרספה ודויראן. אגם אוחריד נחשב לישון וחשוב מבחינה אקולוגית והיסטורית.
רוב השטח הררי ומחוספס. עמק הנהר וארדאר חוצץ את המדינה ומייצר אזור נמוך יותר. אזור זה ושאר רכסי הרים יוצרים נופים של הרים ועמקים. המדינה פעילה סייסמית; רעידת אדמה קשה פגעה בסקופיה ב־1963 ונגרם נזק רב.
האקלים משתנה בין ים־תיכוני לאקלימים הרריים ויבשיים. בקיץ חם ויבש; בחורף ברוב ההרים יש שלגים. כמות המשקעים משתנה מאוד בין אזורים הרריים למישוריים.
אוכלוסיית המדינה מונה כ־2.05 מיליון על פי מפקד משנת 2002. כ־58% גרים בערים. המקדונים (עם סלאבי) הם הקבוצה הגדולה ביותר, ואחריהם האלבנים שמהווים כ־25% מהאוכלוסייה. יש גם טורקים, צוענים (רומאני), סרבים, בוסנים ולאכים.
השפה הרשמית והמרכזית היא המקדונית, המשתייכת למשפחת השפות הדרום‑סלאביות. אלבנית מדוברית נרחבת ומשמשת כשפה רשמית גם באזורים שבהם מעל 20% מהתושבים מדברים בה. שפות נוספות כוללות טורקית, רומאני, סרבית ולשונות קטנות אחרות.
הרוב שייך לכנסייה המקדונית האורתודוקסית (נצרות אורתודוקסית). כ־28.6% הם מוסלמים ברובם סונים. יש גם קהילות קטנות קתוליות, פרוטסטנטיות ויהודיות. בעבר חיי היהודים בקהילות המקומיות נפגעו קשות בשואה.
למקדוניה מורשת אמנותית עשירה: ציורי פרסקו עתיקים, מנזרים, מוזיקה ופסטיבלים. פסטיבל הקיץ של אוחריד וערבי השירה של סטרוגה הם אירועים בולטים. המוזיקה המקומית מושפעת מהמסורת הביזנטית והעממית.
מערכת החינוך כוללת גני ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים, ואוניברסיטאות לאומיות כדוגמת אוניברסיטת קירילוס ומתודיוס בסקופיה. פרויקט "Macedonia Connects" עזר לפתח תשתיות אינטרנט אלחוטיות ברבים מבתי הספר.
בסך הכל, מקדוניה הצפונית היא מדינה קטנה עם היסטוריה ארוכה, חברה רב־תרבותית ואתגרים כלכליים ופוליטיים שעדיין משפיעים על חיי היום־יום שלה.
מקדוניה הצפונית היא מדינה בדרום־מזרח אירופה. היא לא ליד הים. הגבולות שלה הם עם יוון, אלבניה, סרביה, קוסובו ובולגריה. היא קיבלה עצמאות ב־1991.
לפני המאה ה־20 המקום היה בשליטת אימפריות רבות. אחרי מלחמת העולם השנייה הוא היה חלק מיוגוסלביה. ב־1991 מקדוניה הפכה למדינה עצמאית.
במקדוניה יש ממשלה נבחרת. יש פרלמנט עם 120 נציגים. הנשיא מנהל תפקידים טקסיים.
למקדוניה יש צבא קטן של כ־12,000 חיילים.
המדינה מגדלת מזון ומייצרת מוצרים בתעשייה. המטבע נקרא דינר (denar). דינר נחלק ל־100 דני (שם למטבע קטן).
השטח הוא בערך 25,333 קמ"ר. יש מדינה בתוך הרים. יש שלושה אגמים גדולים: אוחריד, פרספה ודויראן. אגם אוחריד ישן מאוד וחשוב לטבע.
המקום מלא הרים. העמק של הנהר וארדאר חוצה את המדינה. המדינה זזה לפעמים בגלל רעידות אדמה. רעידת אדמה גדולה פגעה בסקופיה ב־1963.
בקיץ חם ויבש. בחורף בשל ההרים יש שלג. יש אזורים גשומים ואזורים יבשים.
יש כ־2 מיליון תושבים. רובם מקדונים. כ־25% הם אלבנים. יש גם טורקים וצוענים.
השפה העיקרית היא מקדונית. אלבנית נפוצה גם היא. רוב האנשים נוצרים אורתודוקסים (נצרות). בערך 29% הם מוסלמים (דת אחרת).
יש מסורות מוזיקה ושירה. בפסטיבלים מופיעים מוזיקאים ושחקנים. יש כמה אוניברסיטאות, והמדינה השקיעה באינטרנט בבתי ספר.
המדינה מאופיינת בנופים יפים, הרים, אגמים ומספר תרבויות שחיות יחד.
