בהלכה מקום פטור הוא אחת מארבע רשות־השבת. רשות כאן משמעותה תחום שבו מאפשרים להכניס או להוציא חפץ בשבת ללא הגבלה.
מהתורה, מקום פטור הוא שטח שאינו מוקף במחיצה (רשות היחיד, שטח פרטי) ואינו מקום הילוך לרבים (רשות הרבים, דרך ציבורית). עם זאת חכמים תקנו את ה'רשות הכרמלית' (תחום בין פרטי לציבורי), ולפיכך במקומות רבים בה אסור לטלטל, אף אם התורה אתוּרה כפטור.
מקום נחשב פטור אם שטחו קטן מארבעה על ארבעה טפחים (כ־1,000 סמ"ר) וגובהו או עומקו מעל שלושה טפחים (כ־24 ס"מ). גם אם אחד מממדי השטח ארוך מאוד, אך המימד השני קטן מ־4 טפחים, השטח נחשב פטור. אם הגובה או העומק פחות מ־3 טפחים, המקום מבוטל לרשות שבה הוא עומד ואינו פטור.
מקום פטור יכול להיות גם בדברים שקיבלו חיבור לקרקע. דוגמאות: מדחן, ברז כיבוי, סלעים קטנים ותעלה צרה. מקום פטור יכול לעמוד ברשות הרבים אך לא להיות פטור בתוך רשות היחיד, שם הוא מבוטל.
קיימת מחלוקת בין הראשונים האם יכול להיות מקום פטור בתוך כרמלית. חלק מהפוסקים קיבלו איפוא הקלה במקרים של גובה גדול מ־10 טפחים שנמצא בכרמלית, וטענו שאוויר כזה יכול להיחשב פטור.
כללים אלו שימושיים במצבים כמו בצבא, שם יש שטחים רבים שאינם מחוברים. נהוג להשתמש במקומות פטור כדי להוציא חפצים בין רשויות כשצריך.
מקום פטור הוא שטח קטן שבו מותר להוציא ולהכניס חפצים בשבת.
מהתורה, מקום כזה הוא שטח שאינו סגור במחיצה ואינו דרך ציבורית. חכמים גם דיברו על רשות מיוחדת שנקראת כרמלית.
שטח קטן מארבעה על ארבעה טפחים נחשב מקום פטור. ארבעה טפחים זה בערך 1,000 סנטימטרים רבועים. אם הגובה מעל שלושה טפחים (כ־24 ס"מ) השטח נשאר פטור.
אם הגובה קטן משלושה טפחים, המקום לא נחשב פטור. דוגמאות למקום פטור: מדחן, ברז כיבוי, סלעים קטנים ותעלה צרה.
יש חילוקי דעות בין חכמים אם מקום פטור יכול להיות בתוך כרמלית. בחלק מהמקרים גדולים, אומרים שכן.
בצבא משתמשים הרבה במקומות פטור כדי להעביר חפצים בין אזורים.
תגובות גולשים