מקלט גרעיני

מקלט גרעיני הוא מרחב סגור שתוכנן להגן על יושבים מפיצוץ גרעיני ונשורת גרעינית. נשורת גרעינית היא אבק ורסיסים שהפכו לרדיואקטיביים (חומר שפולט קרינה) אחרי הפיצוץ. הנשורת מפיצה בעיקר קרינת בטא (קרינה חלשה יחסית, משפיעה על העור) וקרינת גמא (קרינה חודרת וחזקה).

מטרת המקלט היא לאפשר הישרדות עד שהרדיואקטיביות תדעך (תפחת עם הזמן). מקלטים נועדו להפחית חשיפה לקרינה מסוכנת, עד שניתן לצאת החוצה בבטחה.

מקלטים גרעיניים רבים תוכננו ונבנו במלחמה הקרה, בעיקר בשנות ה־50. מדינות כמו שווייץ בנו רשת מקלטים נרחבת, עד כדי כך שהן יכלו להגן על חלק גדול מהאוכלוסייה. מדינות נוספות שדאגו למקלטים הן פינלנד ושוודיה. בברית המועצות וחלק ממדינות המזרח תכננו את תעלות הרכבת התחתית גם כמקלטים. לאחר תום המלחמה הקרה העניין ירד, וחלק מהמקלטים שונו לשימושים אזרחיים. העניין חזר מעט אחרי מתקפת הטרור ב־11 בספטמבר.

בישראל קיימים אתרים שמוגדרים מקלטים אטומיים. בין הדוגמאות המוזכרות: המפלס התחתון של תחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים, חלקים בתת־קרקע של דיזנגוף סנטר, מקלט שיכול להכיל כ־16 אלף איש בתחנה המרכזית החדשה של תל אביב, ומתקן תת־קרקעי בהרי ירושלים שמיועד לשמש כמחבוא ממשלתי.

מיגון הוא החומר שמפחית קרינת גמא. דוגמאות לעוביים שמורידים קרינה משמעותית: 1 ס"מ עופרת, 6 ס"מ בבטון, 9 ס"מ עפר. מיגון מעשי נפוץ הוא שכבת עפר בעובי של כ־90 ס"מ.

מקלט אפקטיבי לרוב בנוי כמחפורת עם גג חזק וקבור בעפר. הכניסות מסודרות בזוויות כדי למנוע כניסת קרינה ישירה. כדי להגן מפני רטיבות מרימים יריעת פלסטיק מתחת לאדמה.

אוויר הוא בעיה חשובה במקלטים קבורי־אדמה. בלי אוורור היישובים עלולים להיחנק או להיחלש. מאוורר פשוט עובד כמשאבת אוויר ידנית: גלגל עם כנפונים בפתח, שקושר ומסובב בתור. זהו עיקרון משאבת האוויר של קארני, פתרון פשוט שניתן להפעיל ידנית.

ההנחיות כוללות להישאר במקלט לפחות שבועיים, ואז לצאת לפרקי זמן קצרים לניקוי נשורת ולהתאקלמות. רדיו עם סוללות חיוני כדי לקבל עדכונים. ניתן גם לבנות מכשיר מדידה פשוט לנשורת על פי שיטות שנוסחו על ידי קרסון קארני.

אם יש אשלגן יודי (טבליה שממלאת יוד), יש ליטול אותו בהתאם למינון: כ־130 מ"ג ליום למבוגר וכ־65 מ"ג ליום לילד. המטרה היא להגן על בלוטת התריס מפני יוד רדיואקטיבי.

מקלט גרעיני הוא מקום שמגן מפיצוץ גרעיני. נשורת היא אבק רדיואקטיבי. רדיואקטיבי פירושו שהחומר פולט קרינה.

הנשורת פולטת קרינה חזקה וקטנה. קרינת בטא פוגעת בדרך כלל בעור. קרינת גמא חודרת וחזקה יותר. מקלט נועד לשמור על אנשים עד שהקרינה תרד ותהיה פחות מסוכנת.

הרבה מקלטים נבנו בשנות ה־50 ובתקופת המלחמה הקרה. שווייץ בנתה מקלטים רבים שיכולים להגן על רוב התושבים. בברית המועצות חשבו להשתמש במנהרות הרכבת גם כמקלטים. אחרי המלחמה הקרה הרבה מקלטים שומשו לשימושים אחרים. אחרי ה־11 בספטמבר אנשים התעניינו שוב בהגנה.

יש כמה מקומות בישראל שמוגדרים כמקלטים אטומיים. ביניהם: מפלס תחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים, חלק מדיזנגוף סנטר, ומקלט גדול בתחנה המרכזית בתל אביב.

מקלטים בדרך כלל קבורים באדמה. אדמה על הגג חוסמת קרינה. יש כניסות בזוויות כדי שהקרינה לא תחדור ישר. שמים יריעת פלסטיק כדי שלא יירד מים פנימה.

במקלט צריך אוויר. מאוורר ידני פשוט יכול להזרים אוויר. זהו רעיון של משאבת האוויר של קארני. אנשים מתחלפים בסיבובים כדי להמשיך להניע את המאוורר.

מומלץ להישאר במקלט לפחות שבועיים. צריך רדיו עם סוללות לקבל ידיעות. אם יש כדורי אשלגן יודי (יוד לשמירה על בלוטת התריס), המנה היא כ־130 מ"ג למבוגרים וכ־65 מ"ג לילדים.

ככל שהזמן עובר, הנשורת נחלשת והיציאה החוצה הופכת בטוחה יותר.