מרגרטה פון טרוטה (נולדה ב-21 בפברואר 1942 בבירה ברלין) היא שחקנית, במאית ותסריטאית גרמנייה. היא נחשבת לאחת הבמאיות החשובות של הקולנוע הגרמני החדש (תנועה בקולנוע בגרמניה). פון טרוטה ידועה כבמאית פמיניסטית, כלומר, כאמנית שמציגה נשים כדמויות מורכבות ולא סטריאוטיפים.
נולדה מחוץ לנישואין לאליזבט פון טרוטה ולצייר אלפרד רולוף. גדלה בדיסלדורף עם אמה. החוויה הזו, לפי דעתה, חיזקה אצלה רגישות וסולידריות נשית, וניכרת ביצירתה הקולנועית.
בשנות ה-60 עברה לפריז ועבדה בקולקטיבים של יוצרי קולנוע. בתחילת דרכה הייתה שחקנית והשתתפה בסרטים מוקדמים של במאים כמו ריינר ורנר פאסבינדר ווולקר שלונדורף. בשם זה השתמשה כדי לבסס קריירה לפני שביימה.
הסרט הראשון שביימה במשותף עם שלנדורף היה ההסתגלות של הספר "הכבוד האבוד של קתרינה בלום" (1975). הסרט הראשון שביימה לבדה היה Das zweite Erwachen der Christa Klages (1978). סרט זה דן ברדיקליזציה פוליטית של אישה צעירה והציג נושאים שחזרו בעבודותיה: אחוות נשים, חברות נשית והשפעות האלימות.
בשנות ה-80 יצרה סדרת סרטים שבאו לעסוק בקשרי אחיות וחיפוש אחר שלמות אישית. בין הסרטים: Schwestern oder die Balance des Glücks (1979), Die Bleierne Zeit (1981), שנקשר בסיפור שתי אחיות, ו-Fürchten und Lieben (1988). המבקרים ראו בשלושתם חקירה של נשים בתקופה שמרנית שמנסות לדחות תפקידים שהחברה כפתה עליהן.
בשנת 1986 ביימה סרט על רוזה לוקסמבורג, שהציג גם את היבטיה הציבוריים כפעילת מהפכה וגם את חייה הפרטיים כאישה. השחקנית ברברה סוקובה זכתה בפרס לשחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן; הסרט היה מועמד גם לפרס דקל הזהב.
בשנת 2002 ביימה את רוזנשטראסה (Rosenstraße), על מחאת נשים בגרמניה הנאצית שדרשו שחרור בעליהן היהודים. הסרט הוקרן בפסטיבל חיפה וקיבל פרסים, ביניהם פרס דויד די דונטלו וגלובוס הזהב; בפסטיבל ונציה זכתה גם השחקנית קטיה ריימן בפרס לשחקנית הטובה ביותר.
בסוף 2011 צילמה בישראל את סרטה על חיי הפילוסופית חנה ארנדט; הסרט יצא לאקרנים בתחילת 2013 ושודר בישראל באפריל 2014. בשנת 2012 קיבלה פרס על מפעל חיים בפסטיבל הסרטים לנשים ברחובות. בשנת 2023 ביימה וכתבה את Ingeborg Bachmann, Journey into the Desert, בכיכוב ויקי קרייפס ורונלד זרפלד.
ב-1964 נישאה ליורגן מולר ונולד להם בן, הבמאי התיעודי פליקס מולר. הם התגרשו ב-1968. לאחר מכן נישאה לוולקר שלונדורף; הם גידלו יחד את פליקס ועבדו על פרויקטים קולנועיים משותפים.
מרגרטה פון טרוטה נולדה ב-1942 בבירה ברלין. היא שחקנית ובמאית. פמיניסטית (מגנה על זכויות נשים). היא שייכת לקולנוע הגרמני החדש (קבוצת סרטים חשובה בגרמניה).
היא גדלה עם אמה בדיסלדורף. בשנות ה-60 עברה לפריז ולעבדה בקולנוע עם קבוצות יוצרים. בתחילה שיחקה בסרטים של במאים מפורסמים. אחר כך החלה לביים.
הסרט שהיא ביימה עם וולקר שלונדורף היה "הכבוד האבוד של קתרינה בלום" (1975). הסרט הראשון שלה לבדה היה על אישה שהופכת לפעילה פוליטית (1978). היא עשתה הרבה סרטים שמדברים על חברות בין נשים ואחיות.
ב-1986 ביימה סרט על רוזה לוקסמבורג (פעילה פוליטית). השחקנית ברברה סוקובה קיבלה פרס גדול בפסטיבל קאן. ב-2002 ביימה את רוזנשטראסה, על נשים שביקשו לשחרר את בעליהן היהודים בזמן הנאצים.
בשנים האחרונות היא ביימה סרטים על חנה ארנדט (יצא ב-2013) ועל המשוררת אינגבורג באכמן (2023).
נישאה ליורגן מולר ב-1964. יש לה בן, פליקס, שעשה גם הוא סרטים. התגרשה ונישאה אחרי כן לוולקר שלונדורף.
תגובות גולשים