מרדכי זאב חבקין

מרדכי זאב (ולדימיר) חבקין (15.3.1856, 26.10.1930) היה בקטריולוג (מדען שחוקר חיידקים) ואימונולוג (חוקר חיסונים ומערכת החיסון) יהודי. הוא פיתח חיסונים (חומר שמחזק את הגוף נגד מחלה) נגד כולרה ודבר, ופעל רבות לשיפור הבריאות בהודו. בסוף חייו הקים את קרן חבקין לתמיכה בישיבות ובמוסדות תורה.


נולד באימפריה הרוסית, בקהילה יהודית, וגדל בתנאים כלכליים קשים. למד בגימנסיה ובאוניברסיטת אודסה. נפצע כשגן על בית יהודי בפוגרום, ונקלע למגעים עם ביולוגים בולטים כגון איליה מצ'ניקוב. סירב להתנצר כדי להישאר באוניברסיטה. ב-1889 היגר לשווייץ ועבד באוניברסיטת ז'נבה, ובהמשך הצטרף למכון פסטר בפריז.

בתחילת דרכו חקר פרוטוזואות (יצורים זעירים שהם לא חיידקים) וטפילים שלהן. בשנות ה-90 של המאה ה‑19 עבר לחקר הבקטריולוגיה, תחום שבו היה לעמית משפיע עם השלכות מעשיות.

בזמן מגפות כולרה, מחלה זיהומית קשה שמחוללת שלשולים ודם-אידוי מהגוף, חבקין פיתח חיסון המבוסס על חיידקי Vibrio cholerae מוחלשים. ביולי 1892 חבקין ניתח ניסוי על עצמו ועל ארבעה רופאים. הם סבלו חום קצר אך נשארו בריאים ומחוסנים. את התוצאות פרסם ב-30.7.1892. רבים ספקו את מסקנותיו, אפילו פסטר ומצ'ניקוב.
הוא נסע להודו שבה מחלת הכולרה גרמה למות המוני. שם נתקל בהתנגדות ושרד ניסיון התנקשות. עבד במרץ וחסן תחילה כ-25,000 מתנדבים. לאחר שחלה במלריה חזר לאירופה, ודיווח על תוצאותיו בקולג' המלכותי בלונדון ב-1895. ב-1896 חזר להודו וחסן עשרות אלפי אנשים; שיעורי התמותה בקרב מחוסנים ירדו משמעותית.

ב-1896 פרצה מגפת הדבר בבומביי. חבקין פיתח חיסון בתוך שלושה חודשים. אחרי בדיקות על עצמו, הרשויות ערכו ניסוי על קבוצת אסירים שהתנדבו. חיסון זה הציל רבים והפחית תחלואה ותמותה. ב-1899 הקים מעבדה בבומביי, שהפכה למרכז בקטריולוגי חשוב וב-1925 שונה שמה למכון על שמו.
ב-1902 במסע חיסונים בכפר התרחשו מקרים של תמותה מטטנוס בקרב מחוסנים. הוקמה ועדת חקירה שהאשימה אותו זמנית והוא גורש לאנגליה. לאחר חקירות נוספות פורסם מסמך שספק את האשמה והוא הורשה לחזור להודו. ב-1907 נוקה לחלוטין.

הנמצא במוקדי תודעה ציבורית: המלכה ויקטוריה מינתה אותו לחבר במסדר האימפריה ההודית (1897). קיבל הוקרות ממוסדות רפואיים ומדעיים, ובהן פרסים ואותות הוקרה על פעילותו בהודו. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת במועצה רפואית של הצבא הבריטי בצרפת.
ב-1916 פרסם מסה על היהדות, וב-1919 חתום על עצומה לזכויות יהודים במזרח אירופה. בשלהי חייו חזר בתשובה וגר בפריז. ביקר בברית המועצות ב-1929 והביע התעניינות ברעיונות הציוניים עם הסתייגויות. רווק כל חייו, נפטר בלוזאן שווייץ ב-26.10.1930. הונו הוקדש לקרן התומכת בישיבות ובמקצועות פרקטיים לתלמידים.

זכרו הונצח בבולי דואר: בול הודי ב-1964 ובול ישראלי ב-1994 שעליו דיוקנו וקטע מכתב ידו. המעבדה שהקים בבומביי התפתחה למוסד מחקרי חשוב במזרח אסיה. חברו שאול טשרניחובסקי פרסם תולדותיו בעיתון.

מרדכי זאב חבקין (1856, 1930) היה מדען יהודי. הוא חקר חיידקים. חיידקים הם יצורים זעירים שיכולים לגרום למחלה.


נולד באימפריה הרוסית. משפחתו הייתה עני́ה. למד באודסה ועבר לשווייץ ולצרפת כדי לעבוד עם מדענים מפורסמים.

בהתחלה חקר יצורים זעירים שנקראים פרוטוזואה. אחר כך עבר לחקר חיידקים.

כולרה היא מחלה קשה שגורמת לשלשולים. חבקין פיתח חיסון. חיסון הוא חומר שמלמד את הגוף להגן על עצמו. ביולי 1892 הוא וארבעה רופאים ניסו את החיסון על עצמם. אחרי חום קצר הם החלימו והיו מוגנים. בהודו הוא חסן אלפי אנשים וחשוב שכמהתמותות ירדו.

כאשר פרצה מגפת הדבר בבומביי, חבקין פיתח חיסון גם לכך. הוא בדק אותו על עצמו ואז על מתנדבים. החיסון הפחית את המחלות והציל חיים. ב-1899 הקים מעבדה בבומביי שהתפתחה למוסד חשוב למחקר.

בשנותיו המאוחרות קיבל תארים והוקרה. הוא חזר בתשובה ועסק גם בעזרה לחינוך תורה. נפטר בלוזאן בשווייץ ב-1930.

הוצאו בולים לזכרו בהודו ובישראל. הקרן שהקים תמכה בלימוד תורה ובמקצועות שיעזרו לפרנסה.