מרדכי (מקס) נורוק נולד בטוקום שבקורלנד ב-1879 ונפטר ב-1962. הוא גדל בבית רבני ולמד תורה. בהמשך למד באוניברסיטאות בסנקט פטרבורג, בגרמניה ובשווייץ. בשנותיו המוקדמות שימש מנהיג קהילתי: יזם בתי ספר דתיים, רשתות קופות מלווה ואישר מגורי יהודים בפלך קורלנד.
במשך מלחמת העולם הראשונה ערך נורוק פעילות לעזרה לפצועים ולמגורשים. ב-1917 פעל למען יהדות רוסיה והיה בין מייסדי תנועות דתיות שדגלו גם בפעילות ציונית. לאחר המלחמה פעל בשירות מוסדות הסעד היהודיים וחזר ובהדרגה לעשייה ציבורית ופוליטית.
ב-1921 עבר לריגה ונבחר ב-1922 לסאימה, הפרלמנט של לטביה. הוא הנהיג את גוש המיעוטים וב-1926 האופוזיציה שהוביל הביאה להפלת הממשלה. נשיא לטביה הטיל עליו להרכיב ממשלה, והוא קיבל את המשימה אך סירב להתמנות לראש הממשלה. בפוליטיקה הלטבית קידם חינוך ורכישת קרקעות למיעוטים, ונבחר לוועדות ומוסדות ציוניים, כולל הוועד הפועל הציוני והסוכנות היהודית.
בתקופת האיחוד הסובייטי ועת מלחמת העולם השנייה פעל להצלת פליטים וניסה להעביר יהודים לשוודיה. עיכובים הובילו להרבה קורבנות בחוג משפחתו, וביניהם אשתו ושני ילדיו. במאי 1941 נעצר על ידי הסובייטים והוגלה לסיביר. שוחרר לאחר כשנה וחצי, עבר לפולין ואז לשוודיה ונורווגיה. ב-1947 עלה לארץ ישראל והשתלב בעבודת הוועד הציוני העליון.
נורוק נבחר לכנסת הראשונה מטעם החזית הדתית המאוחדת. אחר כך נקלט במפלגת המזרחי, תנועה ציונית-דתית, וכיהן כחבר כנסת עד מותו בכנסת החמישית ב-1962. בין תפקידיו היה יו"ר ועדת פניות הציבור ויו"ר ועדת משנה לענייני הרצל. בתחילת נובמבר 1952 מונה לשר הדואר בממשלת ישראל. ב-1952 היה גם מועמד בבחירות לנשיאות המדינה.
בכנסת עסק נורוק בחקיקה שקשורה לזכר Holocaust (השמדת יהודים בזמן מלחמה). הוא היה בין היוזמים של חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם משנת 1950, וגם בקידום חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה מ-1959. את דיבוריו בכנסת היה פותח בביטוי המבדל: "בית גבוה".
נורוק כתב מאמרים בעברית, ביידיש, בגרמנית וברוסית. נפטר בתל אביב ונטמן בסנהדריה. על שמו נקראו רחובות בערים רבות בישראל.
כתב מאמרים בשפות שונות ועבד במסגרת ארגונים ציוניים ומקומיים.
מרדכי (מקס) נורוק נולד בטוקום ב-1879. אביו היה רב. הוא למד ועסק בעזרה לקהילה.
הוא עזר לפצועים במלחמה והגן על יהודים שנפגעו. אחרי המלחמה עבר לריגה ונבחר לסאימה. סאימה זו היא הפרלמנט של לטביה, המקום שבו מחליטים חוקים.
נורוק היה חלק מתנועת המזרחי. המזרחי היא תנועה ציונית-דתית, שקידמה את חיי הדת בארץ ובתפוצות. ב-1926 עמד בראש קול מהפוליטיקה שהחליפה את הממשלה. נשיא המדינה ביטל את הממשלה הקודמת ודרש מנורוק להרכיב ממשלה. נורוק קיבל להרכיב, אבל סירב להיות ראש הממשלה.
במלחמה השנייה נפגעה משפחתו והוא איבד את אשתו ושני ילדיו. במאי 1941 הסובייטים עצרו אותו והגלו אותו לסיביר. סיביר היא ארץ רחוקה וקפואה במזרח.
ב-1947 עלה נורוק לארץ ישראל. הוא נבחר לכנסת ושרת בה עד מותו ב-1962. בתחילת נובמבר 1952 מונה לשר הדואר. שר הדואר הוא שר שאחראי על שירותי הדואר והתקשורת.
הוא עבד על חוקים לזכר השואה. שואה זו היא התקופה שבה נרצחו הרבה יהודים בזמן מלחמה.
נורוק כתב מאמרים בשפות שונות. הוא נקבר בבית הקברות סנהדריה. רחובות בערים רבות נקראו על שמו.
תגובות גולשים