מרדכי שרעבי

הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (כֶּנֶס: כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983; נולד בערך 1912) היה מקובל תימני ומייסד ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים. כונה "זקן המקובלים" ו"ראש עדת המכוונים".

נולד בתימן בשם מרדכי יפת-תעיזי. אביו נפטר לפני לידתו, ואמו נפטרה כשהיה בן שנתיים. גדל אצל סבו, הרב אברהם יפת תעיזי, שלימד אותו תורה. לאחר פטירת סבו טיפל בו הרב חיים סינואני. בבחרותו נסמך לרבנות ולמד גם בעיר עדן בישיבתו של הרב משומר נסים. בגיל 15 עבר מבחנים בגמרא, ברמב"ם, בטור ובשולחן ערוך.

ב-1932 עלה לירושלים ולמד בישיבת שערי ציון של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. נמנה עם רבני ישיבת המקובלים בית אל. ייסד את ישיבת "נהר שלום" על שם רבי שלום שרעבי, ושם שם משפחתו שונה לשרעבי. לימד בנגלה (החלק הגלוי של התורה) ובנסתר (חלק המיסטי) במשך עשרות שנים.

הרב שרעבי היה מוכר כבעל מופתים ואנשים רבים באו לעצתו ולברכתו. כספי הביקורים שהתקבלו הושקעו בהחזקת הישיבה ובסיוע לנזקקים. הוא וחוותיו חיו בפשטות; רעייתו לאה הייתה דרשנית ופעילה חברתית. הם היו חשוכי ילדים. בשנותיו האחרונות היה חלש פיזית ותלמידיו נשאו אותו במקום לשאת אותו ברגליו.

בין תלמידיו נמנים הרב ציון ברכה, הרב מאיר יהודה גץ, הרב חיים אביהוא שוורץ והרב בניהו שמואלי שמילא את מקומו בראשות הישיבה. גם גדולי מקובלים ופוסקים התייעצו עמו. הרב עובדיה יוסף למד אצלו תקופה ואמר עליו כי היה "גדול הדור".

הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים. על שמו הוקמו מוסדות תורה כמו ישיבת "חזון מרדכי" בהרצליה וישיבת "שערי מרדכי" בירושלים.

האמין שקבר המיוחס לתנא רבי מאיר הוא למעשה קבר של בעל האקדמות. טען כי מהקדמת תיקוני הזוהר (טקסט קבלי) ניכר שאין חיים מחוץ לכדור הארץ. נהג לומר כי שעה של לימוד תורה בשבת שווה ללימוד תורה של שנה ביום חול. העריך את דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שהדגישה קירוב רחוקים, והתפלל רבות עבור המדינה וחיילי צה"ל, לעתים בבכי ולילות כשהרגיש בצורך רוחני.

הרב מרדכי יפת שרעבי נולד בתימן בערך בשנת 1912. הוא היה מקובל. מקובל - אדם שלומד קבלה, מדע רוחני יהודי.

הוא נותר יתום קטון וגדל אצל בני משפחה שלימדו אותו תורה. בגיל צעיר למד היטב בנושאים מרכזיים של היהדות. ב-1932 עלה לישראל והתיישב בירושלים. שם פתח ישיבה שנקראה "נהר שלום". ישיבה - בית ספר ללימוד תורה.

הרב שרעבי היה צנוע ועזר לנזקקים. נתן כסף לנערים כדי שיעסקו בלימוד תורה. הוא וחברותיו חיו בפשטות. בשנותיו האחרונות היה חלש ובריאותו ירדה. תלמידיו עזרו לו והקיפו אותו.

הוא נפטר ב-1983 ונקבר בהר המנוחות.

הרב חשב שאין חיים מחוץ לכדור הארץ. הוא אמר ששעה של לימוד תורה בשבת שוות ערך ללימוד של שנה ביום רגיל. הוא הקפיד על כמה מנהגים: טבילה במקווה כל בוקר - מקווה זה בריכת מים טהורים; לבישת שני זוגות תפילין - תפילין זה קופסה עם פסוקים שלובשים בזמן התפילה; לומר תפילת "אבינו מלכנו" ולעזור בביטול נדרים בימי שישי. הרב עובדיה יוסף היה בין שלמדו אצלו והעריכו אותו.