מרובע (שירה)

''מרובע'' (בפרסית: رباعی; תעתיק מדויק: רבאעי) הוא צורת שיר בת ארבע שורות. מקורו ככל הנראה בשירה הפרסית העתיקה.

הצורה מקורית בפרס, וייתכן שגם בהשפעה טורקית עממית. הדוגמה המפורסמת ביותר היא של המשורר והפילוסוף הפרסי עומר ח'יאם (1048, 1123). קובץ שיריו "רבאעיאת" (מרובעים) תורגם לגרסאות רבות, והתרגום האנגלי המוכר נעשה על ידי אדוארד פיצג'רלד. התפשטות התרגומים הביאה לשימוש במרובעים בשפות אירופיות ובשירה הערבית הקלאסית. דוגמה מודרנית אחרת היא קובץ המרובעים של יעקב ישראל דה האן.

מרובע כולל ארבע שורות; משקל מדויק אינו הכרחי, אך השורות בדרך כלל דומות באורכן. בדגם המקורי הפרסי הרגיל החריזה היא א א ב א, כלומר שתי השורות הראשונות והאחרונה נבחרות באותו חרוז. המרובע נוטה להיות תמציתי ופילוסופי. השורה האחרונה בדרך כלל משמשת כפואנטה (שורת מחץ) או כמוסר השכל, ומסיטה את משמעות הבית.
מכיוון שצורת המרובע קצרה, היא מתאימה לתובנות חכמות או להומור.
לפעמים משתמשים במרובעים כרצף בשיר ארוך. במקרה כזה שיטת החריזה יוצרת שרשרת: הבית הראשון א א ב א, הבית הבא ב ב ג ב וכן הלאה. שירו של רוברט פרוסט "Stopping by Woods on a Snowy Evening" הוא דוגמה ידועה לשימוש בשרשרת מרובעים. קיימת גם אפשרות למהלך מעגלי, שבו הבית האחרון חוזר לחרוז של הבית הראשון.

השימוש במרובע מוכר גם בעברית. שמואל הנגיד כתב מרובעים, ובחר אחר כך שירה עברית מודרנית בנוסח זה. בין המשוררים המודרניים, יהודה עמיחי בלט בעיסוקו בצורה. עמיחי הנהיג פירוק והרכבה של פתגם ומחשבה בתוך מרובעים, ונמשך לאופן התמציתי והדו-משמעי של הצורה.

''מרובע'' הוא שיר קצר מאוד. יש לו ארבע שורות בלבד.

המרובע התחיל כנראה בפרס. המשורר המפורסם עומר ח'יאם כתב הרבה מרובעים. תרגום של שיריו הפך אותם לפופולריים בעולם.

במרובע בדרך כלל שתי השורות הראשונות והאחרונה נראות דומות ונחרזות. "נחרזות" פירושו שהמילים נשמעות דומות בסוף השורות. השורה האחרונה בדרך כלל נותנת פואנטה, כלומר הפתעה או מסר קצר.
לפעמים מחברים הרבה מרובעים יחד לשיר ארוך. אז החריזה יוצרת שרשרת בין הבתים.

גם בעברית יש מרובעים. שמואל הנגיד כתב מרובעים לפני הרבה זמן. יהודה עמיחי, משורר מודרני, אהב להשתמש במרובע ולשחק בו.