רשיד עאלי אל-כילאני (1892, 28 באוגוסט 1965) היה פוליטיקאי עיראקי שכיהן כראש ממשלת עיראק מספר פעמים. הוא ידוע במיוחד כמנהיג בניסיון המרד באפריל 1941, כשהתקרב לקבוצת קצינים קיצונית בראשות סלאח א-דין א-סבאע'. במהלך המרד הדיח את העוצר (regent, מי שממלא את מקומו של המלך) עבד אל-אילה וביסס שלטון פרו‑נאצי שהתנגד לנוכחות הבריטית בעיראק. המרד הוביל לפלישה בריטית ולעימות הידוע כלחימה האנגלו‑עיראקית, ובתבוסתו של כילאני. מיד לאחר מכן התרחש בבגדאד הפוגרום נגד יהודי העיר, הפרהוד, שעליו יש לשילוח אשם בין היתר למסע ההסתה בתקופת שלטונו.
כילאני נולד למשפחה מיוחסת בבגדאד, עם שורשים ששולחים אל הסופי המפורסם עבד אל קאדר אל‑גילאני מהמאה ה‑11. למד משפטים, עבד כעורך דין ושופט, והיה מרצה וסופר בתחומי חוק ומשפט. לאחר הגעת המלך פייסל הראשון פנה לפוליטיקה.
כילאני החל לעבוד לצד ראש הממשלה יאסין אל‑האשמי והיה פופולרי בקרב הלאומנים שהתנגדו להשפעה הבריטית. הוא כיהן במספר תפקידים: שר המשפטים, שר הפנים ויושב ראש הפרלמנט. ב‑1933 נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה, כהונה שהתאפיינה בעימותים פנימיים ובהתמודדות עם מרידות במיעוטים.
בשנות ה‑30 העיראקית התאפיינה בחוסר יציבות, עם מעשי התערבות של הצבא בפוליטיקה. קבוצת קצינים לאומנית, שנודעה כ"המרובע המוזהב", פיתחה עמדה אנטי‑בריטית ופרו‑נאצית. כאשר מלחמת העולם השנייה התרחבה, לחצים פנימיים וחיצוניים הכריחו את מדיניות הממשלה להתמודד עם גרמניה ותעמולתה באזור. ב‑31 במרץ 1940 מונה כילאני שוב לראש הממשלה תחת לחצים שנועדו לשכך את מריבות הצבא.
ב‑2 באפריל 1941 ביצעו קציני המרובע המוזהב הפיכה צבאית. כילאני הצטרף אליהם והשתתף בהדחת העוצר. ב‑10 באפריל כינס בפרלמנט באופן שנחשב בלתי חוקי, ונקבע כי הוא יקים ממשלה חדשה. הממשלה דרשה סילוק כוחות בריטים, תקפה בסיסים בריטיים ויצרה עימות שהפך למלחמה אנגלו‑עיראקית. הכוח העיראקי קרס במהירות. כילאני נמלט, קודם לטורקיה ואחר כך לאיראן, ובסופו של דבר לברלין, שם שיתף פעולה עם הנאצים בתעמולה ובעיצוב שידורים ופרסומים בערבית.
מחוגי הימין הקיצוני שהיו קשורים לכילאני התקלו בהתעצמות אנטישמיות ובהשפעה גרמנית. בתקופת שלטונו האנטישמיות הפכה גלויה, ונערכו הפגנות ופרעות כנגד יהודים. לאחר תבוסת המרד, נרצחו ונפגעו יהודים בבגדאד בפוגרום המכונה הפרהוד. לא ניתן להוריד מאחריותו של הכילאני את תפקידו בהסתה שהובילה לחטא זה.
כילאני עבר לטורקיה ואז לברלין, שם ניהל פעילות תעמולתית עם המופתי אמין אל‑חוסייני ותמיכה גרמנית. בשנת 1942 הוא נדון למוות בעילום שם בבית דין צבאי בעיראק. לאחר תבוסת גרמניה נמלט אל‑כילאני לסעודיה. אחרי הפיכת 1958 בעיראק חזר ארצה אך הואשם בקשר ונידון שוב; לבסוף שוחרר ב‑1961 ויצא לגלות בביירות. הוא מת שם ב‑1965.
רשיד עאלי אל‑כילאני (1892, 1965) היה פוליטיקאי עיראקי. הוא היה ראש ממשלה כמה פעמים. ב‑1941 הוא השתתף בהפיכה צבאית יחד עם קבוצת קצינים. הם רצו שהבריטים יעזבו את עיראק.
נולד בבגדאד למשפחה ידועה. למד משפטים והיה שופט ועורך דין.
עבד בממשלות שונות ותפס תפקידים חשובים, כמו שר המשפטים ושר הפנים. ב‑1933 היה לראש ממשלה.
בשנות ה‑30 היו מתחים פוליטיים בצבא ובממשלה. קבוצת קצינים רצתה לשנות את השלטון ולהיות קרובה לגרמניה.
ב־2 באפריל 1941 הקצינים הפכו את הממשלה. כילאני כינס את הפרלמנט ללא אישור והחזיר את השלטון לידיהם. הם דרשו מהבריטים לצאת. הבריטים הגיעו בקרב שנקרא המלחמה האנגלו‑עיראקית, וכילאני הובס. הוא ברח למדינות שונות ובסוף הגיע לברלין.
בזמן שלטונו הייתה הרבה הסתה נגד יהודים. אחרי התבוסה פרצו פרעות קשות בבגדאד, שנקראו הפרהוד (פוגרום, התקפה על הקהילה היהודית). יש הטוענים שכילאני וקבוצתיו עזרו להסית נגד היהודים.
כילאני שהה בברלין ולאחר מכן ברח למדינות אחרות. בשנות ה‑50 חזר לעיראק, הואשם ושוחרר. בשנים האחרונות לחייו חי בביירות, שם מת ב‑1965.
תגובות גולשים