מרווין האריס (18 באוגוסט 1927, 25 באוקטובר 2001) היה אנתרופולוג אמריקאי ונחשב לאחד המשפיעים במחצית השנייה של המאה ה-20. הוא פיתח את הגישת 'מטריאליזם תרבותי', רעיון שמסביר תרבויות על פי התשתית החומרית שלהן, כמו טכנולוגיה ואופן הייצור. האריס קיבל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה ב-1953, שם גם לימד ועמד בראש החוג לאנתרופולוגיה. מאוחר יותר עבר לאוניברסיטת פלורידה. הוא חיבר 17 ספרים. עבודת שדה במוזמביק בסוף שנות ה-50 גרמה לו לעזוב חלק מהרעיונות של המסורת הבועזיאנית ולעבור להתמקדות בהיבטים התנהגותיים ובניתוח מטריאליסטי. בספרו מ-1968, The Rise of Anthropological Theory, הציג את התפתחות התיאוריות באנתרופולוגיה והציב את גישתו כהמשך לאקולוגיה תרבותית של ג'וליאן סטיוארד. המטריאליזם התרבותי של האריס משלב את המטריאליזם הדיאלקטי של קרל מרקס, שבמרכזו 'אופן היצור' (איך החברה מייצרת את צורכיה), עם רעיונותיו של תומאס מלתוס לגבי השפעת הדמוגרפיה. האריס הבדיל בין תחום התנהגותי לבין תחום מנטלי בכל תרבות, וטען שההתנהגויות והמבנים שמותאמים להישרדות משפיעים על האמונות והמוסדות. בעיניו, הטכנולוגיה, אופני הייצור והתכונות הדמוגרפיות מהווים תשתית שקובעת מבנה חברתי-כלכלי ומשפחתי. שינוי תרבותי מתרחש כשיחסי הדמוגרפיה, הטכנולוגיה ויכולת הסביבה לספק משאבים יוצאים משווי משקל; אז המוסדות מסתדרים מחדש עד שמושג שווי משקל חדש. האריס משך מעריצים וביקורות חזקות, ובספרו האחרון, Theories of Culture in Postmodern Times, מתח ביקורת על ההשלכות הפוליטיות של התאוריות הפוסט־מודרניות.
מרווין האריס (1927, 2001) היה חוקר תרבויות אמריקאי. אנתרופולוג הוא חוקר של תרבויות ואנשים. הוא פיתח רעיון שנקרא 'מטריאליזם תרבותי'. זה אומר שדברים חומריים, כמו טכנולוגיה ומספר האנשים, משפיעים מאוד בחברה. האריס קיבל תואר של דוקטור בקולומביה ב-1953 ולימד שם. מאוחר יותר עבד באוניברסיטת פלורידה. הוא ערך מחקר שדה במוזמביק בשנות ה-50. העבודה שם שינתה את דרך החשיבה שלו על חברות. הוא כתב 17 ספרים. לפי האריס, כשהטכנולוגיה, האוכלוסייה והסביבה לא מסתדרים יחד, החברה משנה את המוסדות שלה. הרבה אנשים אהבו את רעיונותיו, אך היו גם מבקרים. בספרו האחרון הוא תקף חלק מהרעיונות הפוסט־מודרניים (תאוריות שמערערות על רעיונות ישנים).
תגובות גולשים