מרטיניק

מרטיניק הוא אי שבשליטת צרפת בים הקריבי. הוא מוגדר כ"מחוז שמעבר לים", אזור ששייך לצרפת אך נמצא מעבר לים.

צרפת כיבשה את האי ב-1635. בתקופת השלטון הצרפתי גדלו שם קנה סוכר, קפה, רום וקקאו. תושבים מאפריקה הובאו כעבדים, והם אבותיהם של רבים מהתושבים היום. בשנת 1685 גורשו יהודים מן האי.

בשנת 1763 נולדה ז'וזפין דה בוהרנה, שאחר כך נודעה כאשתו של נפוליאון.

הבריטים כבשו את האי כמה פעמים, ובעיקר בשנים 1794, 1815. לאחר מלחמות נפוליאון חזר האי לצרפת ונשאר בשליטתה מאז.

ב-8 במאי 1902 הר הגעש פלֶה התפרץ והחריב את עיר הנמל סן-פייר. כמעט כל תושבי העיר נהרגו, כ-30,000 איש, ורק שלושה שרדו, ביניהם אסיר שהגן עליו בית הכלא.

בזמן מלחמת העולם השנייה הובאו למרטיניק עתודות זהב ואוניות של צרפת. המושל המקומי תמך בשלטון וישי, והארצות הברית הראתה דאגה. במאי 1942 הוסכם שלא ישתמשו באוניות מהאי, ובתחילת יולי 1943 עבר השלטון בכף רומה לכוחות צרפת החופשית.

מרטיניק הוכרזה רשמית כ"חבל ארץ שמעבר לים" של צרפת ב-19 במרץ 1946. מאז 1978 פועלת תנועת עצמאות מקומית, אך זוכה לתמיכה מצומצמת.

האי נמצא בים הקריבי, צפונית לטרינידד וטובגו. הוא חלק מהאנטילים הקטנים. אסונות נפוצים כוללים הוריקנים (סופות חזקות), הצפות במזג אוויר חורפי והתפרצויות של הרי געש.

חלוקה אתנית:

חלוקה דתית:

(לא צוינו פרטים נוספים בטקסט המקורי.)

הכלכלה מתבססת בעיקר על חקלאות ותיירות. גידולים חשובים הם קנה סוכר ובננות. מהסוכר מייצרים רום, והבננות נשלחות בעיקר לצרפת. בנוסף קיימת תעשייה קלה, כגון ייצור נורות. החקלאות מהווה כ-6% מהתל"ג, והתעשייה הקלה כ-11%.

האי מחולק ל-4 נפות (מחלקות מנהליות גדולות) ול-45 מחוזות קטנים יותר. טבלת החלוקה המקורית לא הושלמה בטקסט.

מרטיניק הוא אי בים הקריבי. הוא שייך לצרפת. זהו "מחוז שמעבר לים", חלק של מדינה שנמצא מעבר לים.

צרפת כבשה את האי ב-1635. משם גידלו קנה סוכר וייצרו רום. אנשים מאפריקה הובאו לאי ועבדו בכפייה. בשנת 1685 גורשו יהודים מהאי.

ב-8 במאי 1902 הר הגעש פלֶה פרץ. הר געש הוא הר שיוצא ממנו לבה. התפרצות זו הרסה את העיר סן-פייר. כמעט כל התושבים נהרגו. שלושה אנשים נותרו בחיים.

במלחמת העולם השנייה הוברחו לאי הזהב ואוניות של צרפת. אחרי כמה הסכמות ושינויים, השליטה עברה לכוחות צרפת החופשית ב-1943.

ב-19 במרץ 1946 מרטיניק הפכה רשמית לחלק מצרפת. משנת 1978 קיימת תזוזת עצמאות קטנה שקיבלה מעט תמיכה.

האי נמצא צפונית לטרינידד וטובגו. הוא חלק מהאנטילים הקטנים. יש בו הוריקנים, הצפות והר געש שעשוי להתפרץ.

הכלכלה מבוססת על קנה סוכר, בננות ותיירות. מהסוכר מכינים רום. רוב הבננות נשלחות לצרפת. יש גם תעשייה קלה שמייצרת נורות.

האי מחולק ל-4 נפות ול-45 מחוזות.