מרי אנינג

מרי אנינג (21 במאי 1799 - 9 במרץ 1847) הייתה אוספת ומוכרת מאובנים ופלאונטולוגית אנגלית. פלאונטולוגית היא מדענית שחוקרת יצורים קדומים לפי מאובנים, שהם שרידים או סימנים של חיים שנשמרו בסלעים. היא חיפשה מאובנים בצוקי ליים רג'יס, בדרום דורסט, וממצאיה מהתקופה היורה שינו את הדרך שבה מדענים ראו את ההיסטוריה של החיים על פני הארץ.


אנינג נולדה בליים רג'יס. אביה, ריצ'רד, נגר שהשלים את הכנסת המשפחה במכירת מאובנים לתיירים. המשפחה היתה עניָה והחלה לאסוף מאובנים כדי להרוויח. השכלתה הרשמית של מרי הייתה מוגבלת; למדה בבית ספר של יום ראשון לקרוא ולכתוב.

כאשר הייתה בת 12, בזמן טיול עם כלבה, הכלב התחיל לחפור. מרי גילתה עצמות ראש שהזכירו קרוקודיל, אך הן שוייכו בסופו של דבר לאיכתיוזאור. איקתיוזאור הוא זוחל ימי שנראה כמו שילוב של דג ולוטאה ("דג-לטאה" בלשון הלטינית). כעשר שנים אחר כך היא גילתה גם פלסיוזאור, זוחל ימי עם צוואר ארוך.


המשפחה מכרה מאובנים לתיירים מקומיים ולמבקרים עשירים. לאחר מותו של אביה ב-1810, המשפחה נזקקה להכנסה. מרי ואחיה מצאו את שלד האיכתיוזאור ב-1811. השלד נמכר והעלה שאלות מדעיות חשובות על גיל כדור הארץ ועל היצורים שחיו בעבר.

כשהייתה פעילה, מרי הוכרה על ידי גאולוגים ואנשי מדע באירופה ובאמריקה, שהיוועצו בה לגבי אנטומיה ואיסוף מאובנים. עם זאת, היא קיבלה הכרה רשמית מועטה בגללה שהייתה אישה בתקופה שגבולותיהן של נשים במדע היו מוגבלים. פרסום מדעי רשמי אחד שלה יצא בחייה ב-Journal of Natural History.

ממצאיה היו השראה לציור מדעי חשוב בשם "דוריה אנטיקוויור" (1830) של הגאולוג הנרי דה לה בש. בשנת 2010 בחרה החברה המלכותית באנינג כאחת מעשר הנשים הבריטיות המשפיעות ביותר במדע.


סופרת אמריקאית כתבה רומן על חייה של אנינג בשם "יצורים מופלאים". בשנת 2020 יצא הסרט Ammonite, המבוסס על סיפור חייה.

מרי אנינג נולדה ב-1799 ומתה ב-1847. היא חיפשה ומכרה אבנים עם שרידים של חיות ישנות. אבנים כאלה נקראות מאובנים. מאובן הוא שריד של חיה או צמח שנשמר בסלע.


אנינג גדלה בעיירה ליים רג'יס ליד הים. משפחתה הייתה ענייה. אביה מכר מאובנים לתיירים. מרי למדה מעט בבית ספר של יום ראשון.

בגיל 12 הכלב שלה החל לחפור. היא מצאה עצמות של חיה לא מוכרת. זו הייתה תגלית גדולה. זו התגלתה כ"איכתיוזאור". איקתיוזאור הוא זוחל ימי שנראה כמו דג ולפעמים קוראים לו "דג-לטאה". כעבור שנים מצאה גם פלסיוזאור. פלסיוזאור הוא זוחל ימי עם צוואר ארוך.


המשפחה המשיכה לאסוף ולמכור מאובנים. הם מכרו לתיירים. התגליות של מרי עזרו למדענים להבין חיות ישנות מאוד ועל גיל כדור הארץ.

מרי לא קיבלה הרבה הכרה בזמן חייה. אז נשים בקשו פחות הזדמנויות ללמוד ולהתפרסם במדע. אחרי מותה אנשים זיהו כמה חשובות היו עבודותיה.


נכתבו ספרים וסרטים על חייה של מרי אנינג, כולל הסרט Ammonite משנת 2020.