מרסיי

מרסיי היא העיר השנייה בגודלה בצרפת, אחרי פריז. היא שוכנת בדרום־מזרח, על חוף הים התיכון. בעיר הציבורית (240 קמ"ר) חיים כ־852 אלף תושבים; במרסיי רבתי יש כ־1.6 מיליון תושבים. נמל מרסיי הוא הנמל המסחרי הגדול ביותר בצרפת ובים התיכון (נמל שמטפל בסחורות ובסחר בין מדינות). בעיר פועל מטרו וגם שדה תעופה בינלאומי.

במרסיי פועל "גדוד כיבוי האש הימי של מרסיי" (BMPM). גדוד זה הוא יחידה של חיל הים, הזרוע הצבאית שאחראית לפעולות בים. ה־BMPM מתמחה בכיבוי שריפות, חילוץ והצלה, טיפול רפואי במצבי חירום ומשימות מיוחדות. הוקם ב־1719; מאז 1962 הוא גם אחראי על הנמל ושדה התעופה. בגדוד משרתים כ־1,740 חיילים.

בין ילידי מרסיי המפורסמים: זינדין זידאן, שחקן כדורגל נודע; אדולף טייר, פוליטיקאי מהמאה ה־19; ודזירה קלארי, שהייתה מלכת שוודיה.


העיר נוסדה על ידי יישוב פיניקי בשם 𐤌𐤎𐤋𐤕 (מסלת) והייתה לאחר מכן מושבה יוונית שנקראה מסליה (Massalia). היוונים מפוקהיה הקימו כאן נמל, והעיר הפכה לנמל היווני הראשון במערב אירופה. חשיבותה נבעה גם מתפקיד הנמל במסחר מתכות. המגלען היווני פיתאס יצא מפה למסעותיו. אחר כך כבשו את האזור הקלטים והרומאים, ושמו הרומי היה Massilia.

מרסיי נכנסה לממלכת צרפת במאה ה־14, אך שמרה לעיתים על עמדות עצמאיות והתמרדה נגד השלטון. בזמן המהפכה הצרפתית שלחה העיר ב־1792 כ־500 מתנדבים להגן על פריז. השיר שכתב צבא זה קיבל את השם "לה מרסייז" (La Marseillaise), ההמנון הלאומי של צרפת.

אתרים בולטים בעיר הם הנמל הישן (Vieux‑Port), בזיליקת נוטרדאם־גארד (כנסייה על גבעה עם פסל מוזהב של הבתולה), ואי הכלא שאטו ד'איף שנבנה במאה ה־16 ומופיע ב"הרוזן ממונטה כריסטו".

לפני קום מדינת ישראל שימשה מרסיי כנקודת יציאה לאוניות מעפילים. לאחר קום המדינה הוקם במקום גרנד ארנס, מחנה גדול לעולים. באמצע המאה ה־20 הגיעו אל העיר גם מהגרים רבים מצפון אפריקה, ובמיוחד מאלג'יריה ב־1962.

במרסיי צולמו כמה סרטים ידועים, למשל "הקשר הצרפתי" ו"טקסי".

עד המאה ה־19 אוכלוסיית מרסיי לא עלתה על כ־100,000. במאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 האוכלוסייה גדלה מהר והגיעה למעל חצי מיליון עד 1930. הגידול נבע גם מהגירה מאיטליה, פורטוגל וספרד.

כיום רוב התושבים הם צאצאי מהגרים. לפי הערכות, איטלקים מהווים כ־37% מהאוכלוסייה; ערבים מצפון אפריקה כ־25%; וארמנים כ־12%. הצרפתים האתניים מהווים כ־25% מהתושבים.

מרסיי היא מרכז תרבותי בו צולמו סרטים ונמצאות מסורות מקומיות שונות, השפעות מהמגוון האתני של העיר.


המועדון הבולט בעיר הוא אולימפיק מרסיי. המועדון נוסד ב־1899. נכון ל־2010 זכה ב־9 אליפויות ובזכייה בליגת האלופות ב־1993. אצטדיון הבית, סטאד ולודרום, מכיל כ־67 אלף מושבים.

הקהילה היהודית במרסיי עתיקה וקיימת כבר מראשית ימי הביניים. נכון לשנת 2020 חיים בעיר כ־80,000 יהודים. הקהילה מוערכת כשנייה בגודלה בצרפת ושלישית באירופה. קיימות מספר קהילות פעילות, ובין הפעילים המקומיים בולט הרב יוסף יצחק לבקובסקי שניהל מוסדות חינוך. בשנים האחרונות בית הכנסת "אור התורה" נמכר והפך למסגד ב־2016.

מרסיי היא עיר גדולה בדרום־מזרח צרפת. היא שוכנת על הים התיכון. בעיר חיים כ־852 אלף תושבים. באזור הגדול סביב העיר יש כ־1.6 מיליון אנשים.

נמל מרסיי גדול מאוד. נמל הוא מקום שבו עוגנות ספינות ומטענים. הנמל הוא הגדול ביותר בצרפת ובים התיכון.

העיר התחילה כמושבה של אנשי ים קדמונים בשם מסלת. אחר כך באו יוונים מהעיר פוקהיה והקימו את מסליה. זו הייתה תחנת סחר חשובה. אחר כך הגיעו הקלטים והרומאים.

מרסיי הצטרפה לצרפת במאה ה־14. התושבים תמכו במהפכה הצרפתית ושלחו מתנדבים לפריז ב־1792. ההמנון של צרפת נקרא על שם המתנדבים האלה.

יש בעיר את הכנסייה נוטרדאם־גארדה. על הגג שלה יש פסל מוזהב של הבתולה. קרוב לחוף נמצא אי קטן בשם שאטו ד'איף. האי מופיע בספרים וסיפורים מפורסמים.

לפני קום מדינת ישראל יצאו מהרציף כאן ספינות מעפילים. אחרי קום המדינה הוקם במחנה באזור גרנד ארנס מרכז לעולים.

במאה ה־19 חיו במרסיי פחות ממאה אלף אנשים. במאה ה־20 העיר גדלה הרבה, בעיקר בגלל מהגרים מאיטליה ומצפון אפריקה.

היום בעיר יש קבוצות אתניות רבות. כ־37% הם ממוצא איטלקי. כ־25% הם ערבים מצפון אפריקה. יש גם ארמנים וקבוצות נוספות.

המועדון המפורסם בעיר הוא אולימפיק מרסיי. המועדון זכה בתארים ובליגת האלופות ב־1993. האצטדיון הביתי של הקבוצה גדול ומכיל כ־67 אלף מקומות.

יש במרסיי קהילה יהודית עתיקה. בשנת 2020 חיו בעיר כ־80,000 יהודים. זו אחת הקהילות הגדולות בצרפת. יש בה בתי כנסת ובתי לימוד.