מרקוס ליקיניוס קראסוס (115, 53 לפנה"ס) היה פוליטיקאי ומצביא רומאי. הוא היה אחד משלושת חברי הטריומווירט הראשון, יחד עם פומפיוס ויוליוס קיסר, ונודע כעשיר הרומאים, עם מוניטין של רודף בצע.
קראסוס נולד למשפחת אצולה שרבים מאבותיה שירתו בתפקידים בכירים. אביו כיהן כקונסול וקנסור. בתחילת חייו הצעירים ליווה את אביו להיספניה ושירת כנראה כטריבון צבאי, קצין צעיר בצבא.
אביו ואחיו נהרגו במאבקי הכוחות של שלהי הרפובליקה. קראסוס הצליח להימלט, בילה זמן בהסתר והחל לבנות כוחו בעזרת רכוש וירושות.
הוא גייס צבא פרטי של כ-25,000 איש והצטרף לסולה במאבקיו. באירועים אלה קראסוס הוכיח יכולות צבאיות ותרם לניצחונות של מפלגת האופטימאטים.
כמו רבים מתומכיו של סולה, קראסוס רכש נכסים שנחרמו מאויבים פוליטיים. הוא פעל גם כיזם נדל"ן: קנה בתים שנשרפו ותיקן אותם למכירה ברווח.
בשנת 73, 71 לפנה"ס פרץ מרד עבדים בראשות ספרטקוס, גלדיאטור שברח והנהיג מרד רחב. הסנאט שלח משימות כושלות, ואז מונה קראסוס להילחם במורדים. הוא קיבל אימפריום פרוקונסולרי, סמכות צבאית מחוץ לרומא, וגייס שש לגיונות בכספו.
קראסוס הנהיג משמעת קשוחה, והשיב סדר בשדה הקרב. לבסוף ספרטקוס נהרג, וקראסוס הצליח לדכא את המרד. לאחר המערכה צלב אלפים מהמורדים לפי צוו, כדי להרתיע את הציבור.
הניצחון חיזק את מעמדו והאיץ את קריירת הפוליטיקה שלו.
קראסוס כיהן כקונסול ב-70 לפנה"ס עם פומפיוס. השניים יחד הפעילו רפורמות שחיזקו את כוחם והחלישו את הסנאט. אחר כך שימש קנסור ב-65 לפנה"ס, תפקיד אזרחי חשוב שאחראי על מוסר הרשויות.
הוא תמך בקורות פוליטיות רבות, סייע ליוליוס קיסר מבחינה כלכלית והיה מעורב בקידום בני בריתו. חלק מהיוזמות שלו נכשלו עקב מחלוקות פוליטיות.
בשנת 60 לפנה"ס קראסוס, פומפיוס וקיסר יצרו ברית פוליטית שנקראה הטריומווירט. כל צד הביא נכסים שונים: קראסוס את הכסף והקשרים, פומפיוס את המוניטין הצבאי, וקיסר את הפופולריות.
הברית אפשרה להעביר חוקים ולקדם מועמדים. בהמשך קראסוס חש שאיבד מעט מהחשיבות מול שותפיו, ולכן חיפש הישגים צבאיים שיחזירו את עמדתו.
קראסוס מונה למושל סוריה וב-54 לפנה"ס פלש לפרתים (אימפריה شرקית). בתחילה זכה להצלחות מקומיות, אך לאחר מכן נתקל בכוח פרתי חזק תחת סורינה.
הרומאים הוקפו והותקפו בעזרת פרשים וקשתים פרתיים. בנו של קראסוס, פובליוס, נהרג במאבק. קראסוס עצמו הוצא להורג במפגש עם המשלחת הפרתית.
התבוסה בקרב חרן נחשבת לאחת התבוסות החמורות של רומא, בעיקר בגלל הקושי של הלגיונות הכבדים מול פרשים מהירים.
בעת כהונתו בסוריה הוטבע דיוקנו של קראסוס על מטבעות בית-שאן (ניסה-סקיתופוליס). הטבעת דיוקן מושל רומאי על מטבע מקומי הייתה נדירה בתקופת הרפובליקה.
למרות עושרו הגדול חי קראסוס חיים צנועים בבית אחד ושמר על נאמנות לאשתו. אחרי מותו נחרטה בדעת הקהל תדמיתו השלילית, בעיקר בשל האשמות של תאוות בצע וכישלון צבאי בחרן. חוקרים מאוחרים מטילים ספק בחומרת האשמות אלו, וטוענים שעושרו לא היה חריג ביחס למנהיגים אחרים באותה תקופה.
מרקוס ליקיניוס קראסוס (115, 53 לפנה"ס) היה מנהיג רומאי מאוד עשיר. הוא היה אחד משלושת המנהיגים החזקים יחד עם פומפיוס וקיסר.
קראסוס נולד למשפחה עשירה. אביו היה קונסול, נשיא של רומא בזמנו. אביו ואחיו נהרגו במלחמות פנימיות.
קראסוס בנה כוח צבאי משל עצמו וגייס חיילים. הוא גם קנה בתים בזול ותיקן אותם כדי למכור ברווח.
ספרטקוס, גלדיאטור, הוביל מרד עבדים גדול. קראסוס נלחם במורדים וניצח. הוא צלב אלפי מורדים כדי להבהיר ריסון לפי צוו.
הניצחון הזה עזר לו להתקדם בפוליטיקה.
קראסוס, פומפיוס וקיסר עשו ברית פוליטית חזקה. כל אחד הביא משהו: כסף, כוח צבאי או פופולריות. הברית עזרה להם לשלוט בהרבה עניינים ברומא.
קראסוס פלש למדינה פרתית במזרח. שם הלגיונות שלו הובסו בידי פרשים פרתיים מהירים.
בנו של קראסוס נהרג וקראסוס עצמו נפל בקרב. זו הייתה תבוסה קשה לרומאים.
בעת כהונתו הוטבע דיוקנו על מטבעות בבית-שאן. אחרי מותו אנשים זכרו אותו כעשיר ולפעמים ככזה שרדף אחרי כסף, אבל גם כאיש שחתם על ניצחונות גדולים.
תגובות גולשים