משדדה

מַשְׂדֵּדָה, כלי חקלאי המשמש לשיבור רגבים גדולים אחרי חרישה, ליישור השטח ולכיסוי זרעים. היא שונה מהמחרשה, שמשתמשים בה לעיבוד עמוק יותר של הקרקע, ומהקלטרת, לעיבוד בעומק בינוני.

פעולת השידוד מוזכרת כבר בתנ"ך. בתחילה השיבוד נעשה ביד אדם. אחר כך משדדות נגררו על ידי שוורים וסוסים. בחקלאות המודרנית הן נגררות על ידי טרקטור. השימוש בהן מוכר גם מאירופה של ימי הביניים.

יש משדדות בגדלים ובצורות שונות, בדרך כלל מסגרת קשיחה שעליה מחוברים חלקים כמו דיסקיות, שיניים או שרשרת. דיסקיות הן גלגלי מתכת שמפרקים גושי אדמה; משדדות דיסקיות מתאימות לעבודה כבדה. משדדות שרשרת עובדות בעבודות קלות יותר, כמו יישור וכיסוי זרעים. באוסטרליה וניו זילנד משתמשים גם במשדדות חודים באיזורי מרעה לבקר. קיימות גם משדדות המונעות בתמסורת של הטרקטור, כלומר משתמשות בהעברת כוח מהמנוע, ולא רק במשקל ובמשיכה.

במגרשי ספורט ואצטדיונים משתמשים במשדדות קלים לתחזוקה: יישור השטח וטיפול ברגבי צעדים וחריצים. בחופים משתמשים בהן גם לחריש ביטחוני, כדי לבדוק שאין חפצים מסוכנים בחול וליצור שביל טשטוש שיעזור באיתור טביעות רגליים.

מַשְׂדֵּדָה, כלי חקלאי לשבירת גושי אדמה וליישור השדה. (שבירה פירושה לפרק גושים.) היא לא כמו המחרשה, שחופר עמוק יותר.

לפני שנים אנשים עשו שידוד ביד. אחר כך חיברו שוורים או סוסים. היום משתמשים בטרקטור.

יש דיסקיות, עיגולים שעוזרים לשבור אדמה. יש שרשרת, היא מיישרת וכסה זרעים. באוסטרליה וניו זילנד משתמשים גם במשדדות חודים.

במגרשי ספורט משדדות יוצרות משטחים חלקים ונמנעות חריצים. בחופים מחשקים בחול כדי לבדוק שאין חפצים מסוכנים ולעזור למצוא טביעות רגליים.