משה ברנשטיין

משה (מוישל'ה) ברנשטיין נולד ב-15 באוגוסט 1920 בעיר ברזה קרטוסקה בפולין (כיום בדרום-מערב בלארוס). בגיל 15 החל ללמוד אמנות באקדמיה בווילנה, ולמד שם עד 1939. בזמן מלחמת העולם השנייה נשאר בטריטוריות של ברית המועצות. בשנת 1947 עלה לארץ במסגרת עלייה ב', עלייה שלא אושרה רשמית אז. משפחתו שנשארה בפולין נהרגה בשואה.

לאחר העלייה נתפס ונשלח למחנה מעצר בקפריסין. שם פגש את הצייר נפתלי בזם. חיתוך לינולאום שלו, שזו שיטת הדפסה שבה חותכים תבנית על לוח גומי ומדפיסים, נכלל באלבום של בזם.

ב-1964 נישא לאילנה-לנה אובשני מקיבוץ עין חרוד מאוחד. נולדו להם שתי בנות, חסיה ורבקה, שנושאות שמות קרובים למשפחה שאבדה.

ברנשטיין היה דמות מוכרת בבוהמה של תל אביב. היה קטן קומה עם שיער שיבה ארוך. ציוריו הוצגו על קירות קפה כסית, מקום מפגש לאמנים. נפטר בתל אביב ב-8 בדצמבר 2006 ונקבר בקיבוץ עין חרוד מאוחד.


ברנשטיין צייר בעיקר את חיי העיירה היהודית במזרח אירופה. "עיירה יהודית" פירושו כאן עיירה קטנה שבה חיו יהודים (shtetl). בארץ הוא התקשה למצוא את מקומו אצל חלק מאמני ישראל החדשה, אך זכה להכרה והציג רבות.

משנות ה-40 ועד ה-70 השתתף בתערוכות במוזיאון תל אביב ובבתי אמנים. בשנת 1967 היו לו תערוכות גם בחיפה, וב-1973 הייתה לו רטרוספקטיבה במשכן לאמנות בעין חרוד. עבודותיו הוצגו בגלריות ובמוזיאונים בישראל ובערים כמו האג, אמסטרדם, פריז ופראג.

הוא אייר ספרי שירה ביידיש ואת הספר "עיירה יהודית" של י.ח. בילצקי (1986). בתערוכות מאוחרות הוצגו ציוריו מפארמה (1998) ורעננה (2000).

ב-2002 עיצב יחד עם צביקה רויטמן בול לכבוד השפה היידית.


ב-1992 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו. בשנת 1999 קיבל פרס יצירה ממכון משואה על עבודתו בתיעוד העולם היהודי שאיבד את מקומו. עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב דיזנגוף 184.


יצירתו מתמקדת בזיכרון העיירה היהודית, בעיבוד דימויים של חיים קהילתיים וזכרונות אישיים. הדימויים והאווירה ביצירותיו נחשבים לתיעוד רגשי של עולם שאבד.

משה ברנשטיין נולד ב-15 באוגוסט 1920 בפולין. כשהיה צעיר למד ציור בווילנה. בזמן מלחמת העולם השנייה נשאר במקום שהיום היה ברית המועצות. בשנת 1947 עלה לארץ בדרכים שלא היו רשמיות אז. משפחתו נרצחה בשואה. השואה היא תקופה שבה רבים מהיהודים נהרגו.

הוא שהה במחנה מעצר בקפריסין אחרי העלייה. שם הכיר צייר בשם נפתלי בזם. בעבודתו השתמש גם בהדפסים שנעשים על גושי לינולאום. זו שיטה לחתוך תמונה ולהדפיס אותה.

ב-1964 נשא לאשה את אילנה-לנה והיו להם שתי בנות.

הוא חי בתל אביב והיה מוכר בסביבת האמנים. ציוריו שלבסוף הוצגו במוזיאונים ובגלריות בארץ ובחו"ל. נפטר ב-2006 ונקבר בקיבוץ עין חרוד מאוחד.


ברנשטיין צייר בעיקר את חיי העיירה היהודית (עיירה קטנה שבה חיו יהודים). ציוריו מראים אנשים, בתים וחגיגות מהעיירה ההיא. הוא הציג תערוכות בישראל ובעולם.

הוא אייר גם ספרים ביידיש. ב-2002 עיצב בול יחד עם צביקה רויטמן לכבוד השפה היידית.


ב-1992 קיבל תואר יקיר תל אביב. ב-1999 קיבל פרס על תיעוד העולם היהודי שאבד. בעירו הוצבה לוחית זיכרון ליד ביתו.


הציורים של ברנשטיין מזכירים את החיים שלעולם לא יחזרו. הם שומרים זיכרון של קהילה ועבר.