משה טימור

משה (מושיק) טימור (לשעבר טרוים), נולד ב-24 ביוני 1936. הוא שדרן (מגיש בתקשורת), קריין (קול שמקריין טקסטים), פזמונאי (כותב מילים לשירים) ושחקן קולנוע ישראלי. זכה בפרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים ב-2022.

יליד רמת גן; המשפחה עברה לתל אביב כשהיה צעיר. בשירותו הצבאי הופיע בלהקת פיקוד מרכז, והקליט שיר ללחן של יוחנן זראי.



התחיל לעבוד בקול ישראל ב-1957. ב-1959 היה השדרן הראשון ששידר מאולפן טלוויזיה במעגל סגור בתערוכת היובל של תל אביב. שם אירח שרי ממשלה כמו לוי אשכול ופנחס ספיר. השידורים כללו חדשות, פרסומות חיות ושעשועונים, והוצגו על מסכים ברחבי התערוכה.

שימש שנים כקריין טלוויזיה והשתתף בשעשועונים כמו "זה הסוד שלי" ו"תשע בריבוע". הופיע גם בתוכנית החינוכית "קשר משפחתי" ובקטעי קריינות בתוכניות שונות. ב-2024 נכנס לבית "האח הגדול" בתפקיד דוור, וחילק דואר לדיירים.


הגייה והנחייה של תוכניות רדיו רבות, בין היתר "בחצי היום" ו"משחקי לילה". לאחר פרישתו הרשמית המשיך להגיש את התוכנית "שישי אישי" בלילה, ברשת ב' ואחר כך בכאן ב'. התוכנית ירדה מהאוויר ביוני 2021, לאחר 25 שנה.


שיחק בסרטי קומדיה ובמתיחות של יהודה ברקן, בין היתר "ניפגש בחוף" ו"גברת תפתחי זה אני". השתתף גם ב"חמש חמש", "הגלולה" ו"הגמל המעופף".


שימש יושב־ראש ועדת בית סוקולוב של אגודת העיתונאים וסגן יו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב.


מגיש בהתנדבות מדי חודש את מגזין הטלוויזיה של נוה מונוסון בערוץ 98.


אלמן, אב לשתיים, מתגורר בנוה מונוסון. אשתו עליזה הייתה חברת מועצה והפעילה תחנה לבדיקות סרטן השד במשך כ-20 שנה. לאחר מותה נקראה התחנה על שמה.

משה (מושיק) טימור נולד ב-24 ביוני 1936. הוא עובד בתקשורת. הוא שדרן, מגיש בתקשורת. הוא גם קריין, קול בתוכניות, ופזמונאי, כותב מילים לשירים.

נולד ברמת גן והמשפחה עברו לתל אביב. בצבא הופיע בלהקה של פיקוד מרכז.


החל לעבוד בקול ישראל ב-1957. ב-1959 שידר מאולפן בתערוכה גדולה בתל אביב. אירח פוליטיקאים והציג חדשות ושעשועונים.

הופיע בשעשועונים בטלוויזיה והקריין בתוכניות חינוכיות. ב-2024 נכנס לבית "האח הגדול" בתפקיד דוור. דוור, אדם שמחלק מכתבים.


הנחה תוכניות רדיו רבות. אחרי שפרש המשיך להגיש את התוכנית הלילית "שישי אישי". התוכנית נסגרה ביוני 2021 אחרי 25 שנה.


שיחק בסרטים קומיים ובהופעות קטנות בקולנוע.


מגיש בהתנדבות מגזין טלוויזיה קהילתי של נוה מונוסון.


אלמן, אב לשתיים, גר בנוה מונוסון. אשתו עליזה עבדה במועצה והקימה תחנה לבדיקת סרטן השד. התחנה נקראה על שמה אחרי מותה.