משה מן (נולד משה מונטג, 13.4.1907, 17.10.2004) עלה לארץ ב-1926 והצטרף לגרעין השומר הצעיר במרחביה. השומר הצעיר היא תנועה נוער שביקשה לעודד התיישבות ועבודה חקלאית. הוא גויס להגנה, ארגון ההגנה של היישוב היהודי לפני קום המדינה, והפך לאיש הביטחון של הקיבוץ.
השתתף בקורס הנשק הראשון של ההגנה, ולאחר מכן שימש כמדריך. הוא חנך את יגאל אלון. ב-1929 נטל חלק בהגנת גליל העליון המזרחי במאורעות. ב-1933 סיים קורס מפקדים והפך למפקד גוש עפולה. בתקופת מאורעות 1936 פגש את אורד וינגייט, שהשפיע עליו לאמץ גישה התקפית בלחימה.
לאורך שנות ה-30 וה-40 היה מעורב בהקמת סליקים, מקומות אחסון נשק סודיים, ובארגונים שונים לשמירה על היישובים. ב-1942, תחת הכינוי המחתרתי "סעדיה", הוטל עליו על ידי דוד בן-גוריון לפעול נגד ה"פורשים" (הארגונים האצ"ל והלח"י), כלומר קבוצות מחתרת יהודיות שלא פעלו בשיתוף עם ההנהגה.
ב-1946 קיבל את הפיקוד על אזורי הגליל והעמקים וזכה לכינוי "לבנוני". הוביל גם את מבצע העלייה לביריה במחאה על פעולות בריטיות כנגד ההתיישבות.
ב-22 בפברואר 1948 מונה למפקד הראשון של חטיבת גולני, ועמד בראשה בתקופת המאבקים הראשונים. בחודשי האביב של 1948 לחם הגיבוש בהדיפת כוחות שונים ובשחרור טבריה. גדוד ברק של חטיבת גולני שיחק תפקיד מרכזי בשחרור העיר ובפתיחת ציר לתנועה מהעמקים לגליל.
בין 15 באפריל ל-15 במאי פעלה החטיבה בתוכנית ד' (תוכנית צבאית לחיזוק והרחבת שליטה), ותפסה נקודות אסטרטגיות. אחרי הכרזת העצמאות הועברו כוחות לעמק הירדן כדי לבלום פלישה מסוריה ועיראק.
באמצע מאי פרסם מן הוראה שהקראה על גיוס מלא, הפקעת נשק במרחב והכנות להגנה. לוחמי גולני לחמו בקרבות קשים, בין היתר בקרב הדגניות מול שריון סורי. בחלק מהזמן קיבלו אזורים מצור אספקה אווירית בלבד.
ב-30 במאי 1948 נהרגה אשתו צילקה בהפצצה עיראקית על מרחביה. לאחר מכן חזר לביתם ולשלושת ילדיהם.
אחותו היא חנה חושי, שהייתה אשתו של אבא חושי, ראש עיריית חיפה לשעבר.
משה מן נולד ב-1907 ועלה לארץ ב-1926. שמו המקורי היה משה מונטג. הוא הצטרף לקיבוץ מרחביה והיה איש הביטחון שם.
הוא התחנך והדריך בקורסים של ההגנה. ההגנה היא ארגון שנועד להגן על היישובים היהודיים לפני קום המדינה. משה לקח חלק בהגנות כבר ב-1929.
מאוחר יותר עזר להקים מקומות סודיים לאחסון נשק. ב-1942 עבד תחת הכינוי "סעדיה" בפעולות נגד קבוצות מחתרת שפעלו אחרת.
ב-1948 מונה למפקד הראשון של חטיבת גולני. חטיבת גולני לחמה לשחרור ערים ולהגנה על הכבישים.
הם עזרו לשחרר את טבריה ולחמו בקרבות קשים בעמק ובהדגניות. חלק מהכפרים שקיבלו מצור קיבלו מזון באוויר.
ב-30 במאי 1948 אשתו צילקה נהרגה בהפצצה. משה חזר לילדיו בקיבוץ.
אחותו חנה הייתה נשואה לאבא חושי, ראש עיריית חיפה.
תגובות גולשים