משה פרוש

משה גליקמן‑פרוש (1893, 1983) היה איש ציבור ופוליטיקאי חרדי מטעם אגודת ישראל (תנועה פוליטית חרדית). היה בין מייסדי אגודת ישראל בירושלים וחבר מועצת העיר ירושלים במשך כעשרים שנה.

נולד בירושלים ב‑1893. למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים. לאחר נישואיו שימש מזכיר אגודת ישראל בתקופת המנדט הבריטי. ערך את העיתון "קול ישראל" וניהל את תלמוד התורה בני ציון, בית ספר דתי לתלמידים.

בעת מלחמת העצמאות שימש כמשקיף מטעם אגודת ישראל במועצת המושל הצבאי בירושלים (הגוף שהנהיג את העיר בזמן הלחימה). משנת 1950 כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם החזית הדתית המאוחדת, ולימים גם כסגן ראש העירייה. בבחירות לכנסת הוצב בעמדה שלא הבטיחה כניסה לכנסת.

ב‑1969, כשהיה ממונה על תיק הרווחה בעיר, התפתח סכסוך עם עובדים סוציאליים שביקשו תקציבים לעבודה עם נוער שוליים. פרוש הביע טענות קשות כלפי העובדים, ובסופו של דבר הפסיד בסכסוך. ב‑23 במאי 1969 הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, ובנו מנחם פרוש מילא את מקומו במועצה.

בנו מנחם כיהן כחבר כנסת מטעם אגודת ישראל, ונכדו מאיר פרוש אף המשיך לפוליטיקה. על שמו נקראת שכונת גבעת משה והרחוב הראשי שלה.

משה גליקמן‑פרוש נולד בירושלים ב‑1893 ומת ב‑1983. הוא היה מנהיג בקהילה החרדית. הוא עזר להקים את אגודת ישראל (מפלגה דתית) בירושלים.

למד בישיבה ובתלמוד תורה. ערך עיתון ושימש כמנהל של בית ספר דתי. בזמן מלחמת העצמאות עבד במועצה שפיקחה על העיר בזמן הקשיים.

משנת 1950 היה חבר במועצת העיר (הקבוצה שמנהלת את העיר). הוא גם שימש כסגן ראש העיר.

ב‑1969 התעוררה מחלוקת סביב תקציבים לעבודה עם נוער. לאחר המחלוקת פרש מפוליטיקה. בנו מנחם המשיך את עבודת המשפחה בפוליטיקה.

על שמו נבנתה שכונת גבעת משה בירושלים והרחוב הראשי שלה נקרא על שמו.