משה שרוני

משה שרוני (1929, 20 בספטמבר 2020) היה חבר הכנסת בכנסת ה-17. הכנסת היא פרלמנט ישראלי. הוא ייצג את סיעת "גיל", מפלגת גמלאים, והיה יושב־ראש השדולה למען חיפה והגליל. שדולה זהו גוף בכנסת שקידם עניינים מקומיים.

שרוני נולד ב־1929 בבוחוש שברומניה. עלה לישראל ב־1948 ועלה להתגייס לצה"ל. שירת בתפקידים שונים, ובהם ראש הלשכה של חיים לסקוב ומאיר זורע. שוחרר ב־1964 בדרגת רס"ן (סרן).

לאחר שירותו עבד שנים רבות בעיריית חיפה. בשנות ה־60 כיהן גם כיושב־ראש ארגון עובדיה. למד באוניברסיטת חיפה משאבי אנוש (1978) ומנהל מוניציפלי (1987).

בבחירות לכנסת ה־14 היה מועמד ברשימת הגמלאים של נאוה ארד, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה־17 הוצב במקום השלישי ברשימת גיל בראשות רפי איתן ונכנס לכנסת.

לאחר הבחירות נלחם על תפקיד שר הבריאות במליאת מפלגתו, אך הפסיד בהצבעה פנימית בהפרש של קול לחברו יעקב בן־יזרי. הוא נודע גם בהתבטאויות שיצרו מחלוקת, בין היתר לגבי משפט קצב.

באוקטובר 2008 הודיעה המשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית בחשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים, ובהמלצת המשטרה הוצע להעמידו לדין. בשנת 2009 החליטה פרקליטות המדינה לסגור את התיק.

היה נשוי ואב לשני ילדים. התגורר בשכונת רמת התשבי בחיפה ונפטר ב־20 בספטמבר 2020.

בכנסת ה־17 כיהן שרוני כיושב־ראש ועדת העבודה והרווחה עד ה־29 באוקטובר 2007, אז הודח מן התפקיד על ידי חברי סיעתו. עד ה־15 באוקטובר 2007 כיהן גם כיושב־ראש סיעת גיל, אך הודח בעקבות מחלוקת עם רפי איתן על הצעת חוק להגדלת קצבאות זקנה.

לאחר ההדחה ניסה להקים סיעה חדשה בשם "צדק לגמלאים" יחד עם חבריו אלחנן גלזר ושרה מרום־שלו, ובקשר להסכם זה נעשה משא־ומתן עם גורם חיצוני (גאידמק). ההליך עורר ביקורת משפטית ובסופו של דבר הבקשה להתפלגות נדחתה תחילה, ואז אושרה לאחר תיקונים. במהלכים אלה הוחלט כי שרוני יישאר נציגה של הסיעה רק בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בעוד שחברי הסיעה הוחלפו בוועדות אחרות.

ב־15 באוקטובר 2008, בזמן נסיונותיה של ציפי לבני להרכיב ממשלה, הוכרז על איחוד מחודש בין הסיעות.

משה שרוני (1929, 2020) היה חבר כנסת בשנים האחרונות של חייו. הכנסת היא בית המחוקקים של ישראל. הוא ייצג את מפלגת "גיל" של הגמלאים.

שרוני נולד ברומניה ב־1929. עלה לישראל ב־1948 והתגייס לצבא. שירת במספר תפקידים ושוחרר ב־1964 בדרגה של סרן (רס"ן).

עבד בעירייה של חיפה ולמד באוניברסיטת חיפה ניהול ומשאבי אנוש. היה נשוי והיו לו שני ילדים. התגורר ברמת התשבי בחיפה.

בבחירות נכנס לכנסת ה־17. ניסה לקבל את תפקיד שר הבריאות במפלגתו, אך לא קיבל את התפקיד. בשנת 2008 נחקר על ידי המשטרה, אך בשנת 2009 סגרה הפרקליטות את התיק.

היה יושב־ראש שדולה למען חיפה והגליל. שדולה היא קבוצה שעוזרת לקדם עניינים של העיר.

נפטר ב־20 בספטמבר 2020.

שרוני הוסר מתפקידיו במפלגה בגלל מחלוקות על חוק שקשור לקצבאות. הוא ניסה ליצור סיעה חדשה ביחד עם חברים ואיש עסקים חיצוני. התהליך עורר ויכוחים רבים. בסופו של דבר הוקמה סיעה חדשה, והסיעות התאחדו שוב מאוחר יותר.