משחק ילדים

משחק ילדים הוא פעילות שלרוב משחקים בה ילדים, ויש לה חוקים שהתפתחו לאורך זמן.

במשחקים יש לכל משתתף סיבה לבצע את תפקידו היטב. השילוב של תפקידים שונים שיורגלו היטב יוצר מערכת מאוזנת, שנותנת סיפוק ומפתחת כישורים מוטוריים (תנועת הגוף), שכליים וחברתיים.

כאשר ילד עסוק בצעצועים מורכבים החפצים הם מרכז הפעילות. עיסוק כזה מפתח מיומנויות, אבל לא תמיד נחשב "משחק חברתי" במובן שבו ילדים יוצרים כללים ומשחקים יחד.

משחקים עשויים לכלול אביזרים שונים.

ב"נדמה לי" (משחק ודמיוני) ילדים משתמשים בחפצים כהמחשה. פריטים שלא נוצרו כצעצועים יכולים לשמש כצעצועים. למשחק אין חוקים כתובים, ולכן עלולה להיווצר דינמיקה חברתית שבה דמות אחת שולטת וקובעת את חוקי העולם הבדיוני.

משחקים ריכוזיים הם כאלה שבו תפקיד אחד שונה מהותית, למשל המכריז או השופט. במשחקים מבוזרים לכל משתתף יש תפקיד דומה. משחקי שכונה נוטים להיות מבוזרים, משום שילדים מתאימים חוקים לחבורה כדי שהמשחק יוכל להימשך גם כשאחד עוזב.

שינויים כאלה מראים על עמידות והתפתחות תרבות המשחק, אבל הם לא תמיד הופכים את המשחק להוגן. ילדים חזקים מוטורית יכולים להרוויח יותר, ולפעמים מתבצעת חלוקה של תפקידים דרך מזל או החלפה בסיבובים.

חוקים של משחקים רשמיים מועברים על ידי דמות סמכותית, כמו מורה, וקיבעוים בספרי חוקים. חוקים של משחקי שכונה עוברים מפה לאוזן. בחברה המודרנית, עם פחות משחק רחוב ויותר פעילויות מאורגנות, חלק מחוקי השכונה נשכחים, והורים או חוגים מנסים לשמרם.

במשחקים ילדים צריכים להחליט מי ימלא תפקידים. לצורך זה משתמשים במשחקי מזל (אבן-נייר-מספריים), שירי בחירה או משפטי בחירה.

כשיש חילוקי דעה על חוקים בין קבוצות שונות, הילדים משתמשים בהגרלה או במשחק דמוי-הגרלה כדי לבחור מערכת חוקים שנקבל.

לעיתים ילדים קוראים למילת קוד מוסכמת כדי לסיים ויכוח. מילת קוד היא ביטוי קצר שמלווה במגע בחפץ. היא מייצרת סמכות מיידית וחותמת את ההחלטה.

משחקים שבהם זורקים כדור על שחקנים עשויים להסתיים כשכל השחקנים נפגעים. משחקים כאלה עלולים לשמש גם ככלי להגברת היררכיה חברתית.

יש משחקים שכוללים הפעלות גופניות חזקות או פגיעה, כמו לחימה מדומיינת. לפעמים המגע הוא חלק ממשחק תחרותי ונסבל, ולפעמים הוא עלול להפוך לנזקי אם הופך לעונש או להחרפה נגד ילדים מוחלשים. חשוב לשים לב שהדחף להתחרות יכול למצוא ביטוי מבוקר או להפוך לפגיעה אמיתית.

משחק ילדים הוא משחק שבו בדרך כלל משחקים ילדים. למשחק יש חוקים שעברו מדור לדור.

במשחק כל ילד מקבל תפקיד. כשהילדים עושים את תפקידם טוב, המשחק כיף ומפתח מיומנויות בתנועה, ביכולות חשיבה ובקשרים חברתיים.

אם ילד משחק עם צעצוע מורכב, הצעצוע נהיה מרכז המשחק. זה יכול להיות כיף, אבל לא תמיד זה אותו דבר כמו משחק חברתי עם כללים.

משחק יכול לכלול אביזרים שונים.

ב"נדמה לי" הילדים מדמיינים דברים ומשתמשים בחפצים כהמחשה. אפילו מקל מטאטא יכול להיות חרב בדמיון. למשחק כזה אין חוקים ברורים, ולכן ילדים חזקים עלולים לקבוע את הכללים.

יש משחקים שבהם תפקיד אחד שונה, כמו שופט. ויש משחקים שבהם לכל אחד תפקיד שווה. ילדים משנים חוקים כדי שכל אחד יוכל לשחק.

חלק מהמשחקים לומדים ממבוגרים, וחלק עוברים מפה לאוזן בשכונה. היום, כשהרבה ילדים משחקים פחות ברחוב, יש מי שלומד ומשמר את המשחקים האלה.

כשצריך להחליט מי יהיה בתפקיד מסוים, משתמשים במשחקי מזל, בשירים קצרים או במילים שמכריעות.

מילת קוד היא משפט קצר שמפסיק ויכוח. היא מלווה במגע בחפץ, וזה מסיים את הדיון.

במשחקים כאלה זורקים כדור על שחקנים. לפעמים זה נגמר כשכולם נפגעים. זה עלול לפגוע ברגשות של ילדים חלשים.

חלק מהמשחקים כוללים מגע חזק או תחרות. לפעמים זה משחק תמים. אבל אם המגע מכוון לפגוע בילד, זה לא בסדר. חשוב לשים לב ולמנוע פגיעה.