“משלוש יוצא אחד” (לפי גרסאות גם “משלוש יוצא אני”, “מה מה מה”) היא הגרלה נפוצה בין ילדים לקביעת תור במשחקים ולמטרות אחרות. השם אינו דקדוקי, אך הוא שגור בפי הילדים. את דרך ההגרלה הביאו לישראל ילדים מעולי מרוקו.
שלושה ילדים מסתדרים במעגל. הם מנפנפים ביד אחת כלפי המרכז וקוראים את הקריאה המקובלת. בסיום הקריאה כל ילד מושיט את ידו באחת משתי דרכים: גב היד כלפי מעלה (נקרא "שחור") או כף היד כלפי מעלה (נקרא "לבן"). הילד שנמצא בפוזיציה הייחודית - למשל הוא "לבן" ושני חבריו "שחורים" - הוא הנבחר. אם כל השלוש נראות זהות, אין מנצח ומבצעים הגרלה חוזרת. ילדים מנוסים מריצים את הסיבוב במהירות, ולפעמים מצמצמים את הקריאה למילה אחת כאשר בתוכה קובעים את הפוזיציה.
בהנחה שכל ילד בוחר בין "שחור" ו"לבן" באופן אקראי, מספר הפעמים שכל צבע מופיע מחולק לפי התפלגות בינומית. משמעות הדבר: ההסתברות של תוצאה שקובעת מוביל אחד היא 1/4 עבור שחקן נתון. כלומר כל שחקן מסוים אמור לזכות בכ-25% מהפעמים אם הבחירות אקראיות.
כשיש n שחקנים בהגרלה מסוג זה, לכל קונפיגורציה של הידיים יש הסתברות שווה של 2^{-n}. לכל שחקן יש שתי קונפיגורציות שבהן הוא נבחר. לכן ההסתברות שמישהו ייבחר בסיבוב נתון היא n/2^{\,n-1}. מכיוון שמדובר בתהליך גאומטרי (חוזרים עד שמישהו נבחר), תוחלת מספר הסיבובים עד שיוצא שחקן היא 2^{\,n-1}/n.
למשל, במשחק של שני שחקנים מקובל להכריע באמצעות אבן-נייר-מספריים. שם ההסתברות לסיום בכל סיבוב היא 2/3, ותוחלת הסיבובים היא 3/2. אם מתחילים מ-m שחקנים, תוחלת מספר הסיבובים הכולל עד סיום ההגרלה ניתנת לחיבור של תוחלות השלבים השונים.
המשחק רגיל לשיתופי פעולה: שני שחקנים יכולים לתאם ביניהם כדי לשפר את סיכוייהם. ילדים רואים תיאום כזה כלא הוגן, ולכן מחשיבים אותו כלא לגיטימי.
גרסאות עם יותר משלושה משתתפים, כמו "מארבעה יוצא אחד" או "מחמישה יוצא אחד", נפוצות פחות. הסיבה היא כי ככל ש-n גדל, ההסתברות שיש הכרעה יורדת. לעיתים משתמשים בסדרות של "משלוש יוצא אחד" כדי להתגבר על הבעיה, אך צריך להגדיר היטב מי המגרילים הראשונים ואת סדר ההמשך כדי שתהיה הוגנות.
בגרסה זו הילדים אומרים "מֶה מֶה מֶה" ומושיטים את הידיים. הם חוזרים על המילה עד שההברה האחרונה קובעת את פוזיציית היד. שיטה זו משמשת גם כדי לבחור k ילדים מתוך n. כל פעם שיוצא ילד, הוא נכנס הצדה והשאר ממשיכים עד שיוצאו k ילדים. אפשר גם לקבוע שכל קבוצה של k שחקנים שהציגו את אותה פוזיציה נבחרת ומסיימים מיד.
דוגמה נפוצה היא בחלוקה למשחק כדורסל 3v3: לעיתים שחקן נשאר בחוץ בזמן ההגרלה כדי לשנות את הסיכויים, וההגרלה חוזרת עד שנוצרת חלוקה רצויה.
כשיוצאים שני שחקנים להכרעה, לעיתים מצרפים שחקן עזר שאינו יכול לזכות. אם הוא זוכה בטעות, משחקים שוב עד שאחד מהשניים ה"אמיתיים" זוכה. הקריאה הנפוצה במצב זה היא "באתי לעזרת חבר" או "לעזריה".
במשחקים שמתחלקים לזוגות ישנים קריאות כמו "זוגיות - הכל כוחות". כל משתתף מראה את פוזיציית ידו. חוזרים עד שנוצרים שניים מול שניים. כל שניים עם אותה פוזיציה מתאגדים כזוג.
בגרסת "אנציקלופדיה" המשחק נעשה כרצף של סיבובים עד שנבחר אחד, אותו מפסלים, וממשיכים עם X-1 משתתפים. כך ממשיכים עד שנשאר זוג. בסוף מכריעים באמצעות אבן-נייר-מספריים. הנאה מהגרסה הזו דומה לתחושת 'רולטה', כי ההסתברות לבחור אדם נמוכה בכל סיבוב.
מקור השם קשור לקריאות מרובות ההברות שהילדים עושים לפני קביעת היד. שיטת ההגרלה משמשת גם להגרלות לבחירת מי יבצע תפקידים לא נעימים או מי יבחר לשחק בתור הראשון.
"משלוש יוצא אחד" היא דרך פשוטה לבחור מי תורו במשחק. את השיטה הביאו ילדים מעולי מרוקו.
שלושה ילדים עומדים במעגל. הם מנפנפים ביד וקוראים את המילים. בסוף כל ילד מושיט יד באחד משני אופנים: גב היד כלפי מעלה - "שחור", או כף היד כלפי מעלה - "לבן". מי שהיד שלו שונה משל השניים האחרים נבחר. אם כל שלוש הידיים זהות, מגרילים שוב.
אם כל אחד בוחר במקרה, לכל שחקן יש סיכוי של רבע לזכות. כלומר אחד מתוך ארבע פעמים.
יש גרסאות עם יותר שחקנים, אבל אז קשה להכריע. בגרסה "מה מה מה" הילדים חוזרים על המילה עד שמישהו נבחר. גרסה זו יכולה לבחור גם כמה ילדים (k מתוך n). בכל פעם שמישהו נבחר הוא יוצא מהמעגל והשאר ממשיכים.
אם נשארו שניים להכרעה, לפעמים מצרפים ילד עזר. הילד העזר לא יכול לזכות. אם הוא זוכה בטעות, מגרילים שוב.
כשמחלקים זוגות, כל משתתף מראה יד. חוזרים עד שנוצרים שניים מול שניים. הם הופכים לזוג.
יש גרסה ארוכה שממשיכים להוציא שחקנים אחד־אחד עד שנשאר זוג. בסוף משתמשים באבן־נייר־מספריים כדי להכריע.
השם מגיע מהקריאות שהילדים אומרים כשהם מנענעים את הידיים. שיטה זו משמשת להגרלה פשוטה וקצרה בין ילדים.
תגובות גולשים