משטר חד-מפלגתי

''משטר חד-מפלגתי'' הוא צורת שלטון שבה מפלגה אחת שולטת במדינה.
המונח טוטליטרי (שלטון מרוכז ובעל שליטה רבה על החיים הציבוריים) משמש לתיאור צורה זו.
במשטר כזה המפלגה השלטת מורכבת מהממשלה והפרלמנט, ולרוב לא מאפשרים למפלגות אחרות להתמודד בבחירות.
לעיתים מפלגות נוספות מודרות מהחוק, ולעתים נותרות מפלגות לוויין שמיישרות קו עם המפלגה הדומיננטית.
דוגמה לכך הייתה גרמניה המזרחית, שבה הכוח הריאלי נשלט בידי הנהגת המפלגה.

במדינות מסוימות מותר לאנשים שאינם חברי מפלגה לשבת בפרלמנט. דוגמה היסטורית לכך היא תנועת טאנגוואי מטאיוואן.
יש הבדל בין משטר חד-מפלגתי לבין משטר מפלגה דומיננטית. בשני המקרים אופוזיציה לא מצליחה, אך במשטר דומיננטי האופוזיציה אינה אסורה בחוק.
גם שונה משטר חד-מפלגתי הוא משטר של דמוקרטיה לא-מפלגתית, שבו מתקיימות בחירות אישיות ללא מפלגות מאגדות. זה היה נהוג בארצות הברית בראשיתה.

מקורות להקמת משטרים כאלה לרוב כוללים תנועות פשיסטיות, סוציאליסטיות או לאומניות. הרבה פעמים הן צמחו עם תנועות עצמאות באזורים ששוחררו משלטון קולוניאלי.

במדינות שמאמצות אידאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית, הכינוי המקובל הוא רפובליקה סוציאליסטית או מדינה קומוניסטית. בחלק מהמדינות הללו תפקיד המפלגה מוגדר בחוקה.
ברפובליקות סוציאליסטיות כמו קובה, המפלגה הקומוניסטית מוגדרת בחוקה, והבחירות מתבצעות לעתים בנציגים נבחרים אישית, בלי רשימות מפלגתיות רשמיות.
במצבים אלה "אסיפות העם" כוללות בעיקר חברי המפלגה ומעט נציגים שאינם שייכים אליה.

הרשימה המקורית כוללת מדינות שהמשטר החד-מפלגתי מעוגן בחוקה (נכון לשנת 2016), לצד שמות המפלגות השולטות.

קבוצה אחרת כוללת מדינות שבהן בפועל יש שלטון של מפלגה אחת, בגלל סיבות חוקיות או כוח צבאי, אף על פי שבחוקה הן אינן מוגדרות כך (נכון לשנת 2016).

בחלק מהמקרים משטר כזה היסטורי ונגמר עם שינויים פוליטיים.

''משטר חד-מפלגתי'' פירושו שמפלגה אחת שולטת בכל המדינה.
טוטליטרית פירושו שהשלטון שולט חזק ומרכזי בחיי האנשים.
במדינות כאלה בדרך כלל לא נותנים למפלגות אחרות להתחרות בבחירות.
לפעמים יש מפלגות קטנות שמסכימות עם המפלגה השלטת.
זה קרה פעם בגרמניה המזרחית.

בחלק מהמדינות אפשר למצוא אנשים לא מפלגתיים בפרלמנט. זה קרה אצל תנועת טאנגוואי בטאיוואן.
יש מדינות שבהן החוקה אומרת שיש מפלגה אחת. הרשימות האלה הוכנו עד שנת 2016.
יש גם מדינות שבהן בפועל מפלגה אחת שולטת, גם אם החוק לא אומר כך.

יש מדינות שהיו פעם חד-מפלגתיות, ויש כאלה שעודן כאלה היום.
חלק מהמדינות האלו מכנות את עצמן רפובליקות סוציאליסטיות או מדינות קומוניסטיות.
במדינות אלה המפלגה פעמים רבות מוגדרת בחוקה והיה לה השפעה גדולה על הבחירות.