קבוצות המאבק של מעמד הפועלים

קבוצות המאבק של מעמד הפועלים (Kampfgruppen der Arbeiterklasse) הייתה הזרוע הצבאית של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, המפלגה השלטת ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית.

מפלגת האיחוד הסוציאליסטי הקימה את קבוצות המאבק אחרי מרד יוני 1953. המטרה הייתה להחזיק כוח צבאי מפלגתי נאמן. השימוש המשמעותי ביותר בקבוצות היה ב־1961, בזמן בניית חומת ברלין. היחידות שנחשבו נאמנות אידאולוגית השתתפו בבנייה ושמירה על החומה; כ־8,000 איש, שהם כ־20% מהכוחות, עבדו בבנייה. רק שמונה חברים ניצלו לעריקה לגרמניה המערבית.

בשנת 1989 המפלגה נמנעה משימוש בכוחות אלו לדיכוי ההפגנות. זאת מכיוון שרבים מהחברים הזדהו עם המפגינים, וחלקם אף הצטרפו אליהם. עם נפילת המפלגה והמהלך לדמוקרטיזציה, איבדו הקבוצות את עמדתן. הפולקסקאמר, הפרלמנט של גרמניה המזרחית, החליט בדצמבר 1989 לפרקן. תהליך הפירוק התחיל אז והושלם במאי 1990.

הקבוצות היו כפופות ישירות לפוליטביורו, הנהגת המפלגה. יחידות אורגנו סביב מקומות העבודה של החברים והפעילויות היו מוגבלות ברמה אזורית, חוץ מיחידות מיוחדות. מספר החברים היה כ־210,000, מתוכם כ־187,000 בשירות פעיל והשאר במילואים. חברות דרשה חברות במפלגה או חברות ב־איחוד האיגודים המקצועיים החופשי הגרמני, הארגון המרכזי של איגודי העובדים.

האימון נעשה על ידי הפולקספוליציי, משטרת המדינה. נערכו מחנות אימון שנתיים לחידוש מוכנות הקרב. הקבוצות היו מצוידות בנשקים שהשמשו לפיזור הפגנות. האידאולוגיה וההכשרה הפוליטית ניתנו על ידי הסניף המקומי של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי.

קבוצות המאבק של מעמד הפועלים היו כוחות שהשייכו למפלגה השלטת במזרח גרמניה. הם היו כמו יחידות מזוינות של המפלגה.

המפלגה הקימה אותם אחרי מרד גדול ב־1953. רצו קבוצה נאמנה שתגן על המשטר. בשנת 1961 הם עזרו לבנות ולשמור על חומת ברלין. חומת ברלין הייתה הקיר שהפריד בין מזרח ברלין ומערב ברלין. בערך 8,000 חברים עבדו בבנייה. רק שמונה חברים ברחו למערב.

בשנת 1989 היו הפגנות רבות. המפלגה לא השתמשה בקבוצות האלה לדכא את ההפגנות, כי חלק מהחברים תמכו במפגינים. כשהשלטון נחלש, הפרלמנט, הפולקסקאמר, החליט לפרק את הקבוצות בדצמבר 1989. הפירוק הושלם במאי 1990.

הקבוצות היו תחת שליטת הנהגת המפלגה, שנקראת פוליטביורו. הן אורגנו לפי מקומות העבודה. היו בערך 210,000 חברים, ורובם בשירות פעיל. את האימון נתנה הפולקספוליציי, שהיא משטרת המדינה. נערכו מחנות אימון פעם בשנה. החברים קיבלו גם הדרכה פוליטית מהסניף המקומי של המפלגה.