''משכן הכנסת'' הוא מבנה המארח את הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל. הוא שוכן בקריית הממשלה בגבעת רם בירושלים. הבנייה החלה ב-1958 והסתיימה ב-1966. עלות הבנייה עמדה כ-22 מיליון לירות ישראליות. המבנה הראשי תוכנן על ידי האדריכל יוסף קלארווין; עיצוב הפנים נעשה בין היתר על ידי דורה גד.
לפני שהמשכן נבנה התקיימו הישיבות במקומות זמניים בתל אביב ובירושלים. לאחר הכרזת המדינה ב-1948 מועצת המדינה הזמנית נפגשה במקומות שונים, ובסוף 1949 הועברו ישיבות הכנסת לירושלים.
ב-1955 הוחלט שהמשכן ייבנה בגבעת רם, לצד קריית הממשלה. בתחרות לתכנון שנערכה זכה יוסף קלארווין (1957), אחרי שתרומה גדולה של הברון ג'יימס דה רוטשילד אפשרה את המימון. הנחת אבן הפינה התקיימה ב-1958. הבחירה בעיצוב עוררה מחלוקות, ולכן שותפו בתכנון גם אדריכלים נוספים.
המשכן נחנך רשמית באוגוסט 1966. הטקסים כללו אורחים רבים, יושבי ראש פרלמנטים מרחבי העולם, וקבלת פנים רשמית. ראש הממשלה דוד בן-גוריון החרים חלק מהאירועים (לא השתתף בהם). בבניית המשכן הועלו גם תלונות על ליקויים תקציביים.
במלחמת ששת הימים (1967) המשכן הופגז חלקית. הקרקע שעליה עומד המשכן הוחכרה בתחילה מהכנסייה היוונית-אורתודוקסית; בסוף המאה ה-20 רכשה המדינה את השטחים.
המשכן הורחב פעמיים: אגף נגבה הושלם ב-1992 והוסיף לשכות ואודיטוריום; אגף קדמה הושלם ב-2008 והכפיל את שטח המשכן, הכיל ועדות, לשכות ומשרדים מתקדמים.
בד בבד הועלו תוכניות נוספות להרחבה במסגרת "כנסת ישראל 2040" שדיברו על הגדלת השטחים, בניית לשכות נוספות ופרויקטים תחבורתיים. התוכנית כללה גם צורך לעקור עצים ואתגרי ציבור רבים, הוגשו אלפי התנגדויות.
המשכן בן שישה קומות, וכולל חדרים מרכזיים: אולם המליאה, אולמות ועדות, לשכות חברי הכנסת (לשכה = חדר עבודה של חבר הכנסת), ספרייה וטרקלין שאגאל. יש גם מנורת הכנסת ומנחת מסוקים סמוך לגן הוורדים.
אולם המליאה (הסבר: המליאה הוא אולם הישיבות המרכזי שבו מתכנסים כל חברי הכנסת) נמצא בקומה השלישית. יש בו 116 מקומות ישיבה המסודרים בצורת מנורה. בראש האולם ניצבת בימת הנשיאות. לכל חבר כנסת יש מקום מסומן בשמו. במקומות הישיבה מותקנת מערכת הצבעה אלקטרונית, מכשיר שמקל על הצבעות מהירות.
טרקלין שאגאל משמש לאירועים רשמיים ומעוטר ביצירות של האמן מארק שאגאל: גובלים גדולים, פסיפסים ושילובי אמנות יהודית. ממנו עולה גרם המדרגות ליושב-ראש וליציעי המבקרים.
בתוך המשכן יש יצירות של אמנים בולטים. הקיר הדרומי של אולם המליאה עוצב על ידי דני קרוון. מנורת הכנסת, פסל ברונזה בגובה כ-5 מטרים, נתרמה על ידי הפרלמנט הבריטי ונותרה כנכס בולט בחצר.
בשטח הסמוך יש רחבת טקסים, גלעד לחללי מערכות ישראל ודלתות ברונזה הנקראות "שער השבטים". לצד המבנה פועל מנחת מסוקים על-שם תא"ל שמואל אלדר.
''משכן הכנסת'' הוא הבניין שבו חברי הכנסת עובדים ומקבלים חוקים. הוא נמצא בגבעת רם בירושלים. הבניין נבנה בין 1958 ל-1966. האדריכל המרכזי היה יוסף קלארווין. עלות הבנייה הייתה 22 מיליון לירות.
לפני שהמשכן נבנה, ישבו חברי הכנסת במקומות זמניים בתל אביב ובירושלים. ב-1949 הועברו רוב הישיבות לירושלים.
המשכן נפתח בטקס גדול באוגוסט 1966. הגיעו הרבה אורחים מחו"ל. ראש הממשלה דאז לא נכח בחלק מהאירועים.
אולם המליאה הוא החדר הגדול שבו מתכנסים כל חברי הכנסת. (מליאה = החדר הגדול של הישיבות.) יש בו 116 מקומות. הסדר של הכיסאות מזכיר מנורה.
טרקלין שאגאל הוא חדר יפה שבו יש עבודות אמנות של האמן מארק שאגאל. יש גם ספרייה ומשרדים לחברי הכנסת. לאורך השנים נוספו לאגפים חדשים חדרים ולשכות נוספות.
במשכן יש יצירות אמנות של אמנים ידועים. מול המשכן עומדת מנורת הכנסת, פסל גדול שהעניק הפרלמנט הבריטי. היא מציגה סיפורים מהעבר של העם היהודי.
בחוץ יש רחבת טקסים, גלעד לזכר חללים ומנחת מסוקים קטן ששמו על שם תא"ל שמואל אלדר.
תגובות גולשים