הרב יצחק אריאלי (נולד יצחק זמברובר, אלול תרנ"ו 1896, י"ג בניסן תשל"ד, 5.4.1974) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים. "משגיח" פירושו: אחראי על ההדרכה הרוחנית וההתנהגותית בישיבה. הוא גם חיבר את סדרת הספרים עיניים למשפט.
נולד בעיר העתיקה בירושלים למשפחה מקושרת (צאצא משפחת ריבלין). למד בישיבות תורת חיים ועץ חיים, ונסמך (הוסמך לרבנות) על ידי הרב חיים ברלין. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שינה את שם משפחתו לאריאלי כדי להימנע מגיוס בצבא העות'מאני, ועבר לפתח תקווה.
עם עלייתו של הרב קוק לירושלים (תרע"ט, 1919) התקרב אליו והיה לאחד מתלמידיו הקרובים. השניים למדו גמרא בחברותא מדי יום במשך כשש־עשרה שנים, עד לפטירתו של הרב קוק. בשנת תרפ"ה הוציא מחדש את ספרו של הרב קוק "חבש פאר" יחד עם הרב אורי סג"ל המבורגר, והוסיף הערות ותוספות.
ב־1925, עם הקמת ישיבת מרכז הרב, התמנה למנהל הרוחני ולמשגיח בישיבה. בנוסף היה מעורב בניהול האדמיניסטרטיבי והכלכלי של הישיבה. לאחר פטירת הרב קוק נוצרו חילוקי דעות במוסד, ומעמדו ופחות מעורבותו הצטמצמו החל משנת תש"ח (1948). הוא פרש מסגל הישיבה כנראה בתחילת תשכ"א (1961), אך המשיך להגיע לאירועים מסוימים והתלמידים המשיכו לבקרו וללמוד בביתו.
הוא סמך (העניק סמיכה לרבנות) רבנים כגון איתן איזמן, יעקב אריאל, צפניה דרורי ומשה דימנטמן. בשנים שונות שימש בתפקידים ציבוריים: חבר ועד העדה האשכנזית בירושלים (נבחר ב־1933), חבר המועצה הדתית (1938) ורב שכונות בצלאל, כנסת ישראל ומזכרת משה (תש"א, 1941). הוא סייע בייסוד שכונות בירושלים כמו קריית שמואל ונווה שאנן.
היה פוסק בבית החולים ביקור חולים וחבר הנהלתו. פעל גם בוועד המרכזי לטהרת המשפחה (ועדה שעוסקת בכללי טהרת המשפחה). בשנות ה־60 שימש כחבר בוועדה ממשלתית שנחקרה ניתוחי מתים (בדיקת גופות).
החל מתרצ"ו (1936) החל להוציא את סדרת הספרים "עיניים למשפט" על הש"ס (הש"ס = כל התלמוד הבבלי). על סדרתו קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת 1954, ובשנת תשכ"ו (1966) זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.
על שמו נקראו רחובות: אחד בביתר עלית ואחד בשכונת מזכרת משה, על שם ספרו "עיניים למשפט".
הרב יצחק אריאלי נולד בשנת 1896 בעיר העתיקה בירושלים. שמו הראשון היה יצחק זמברובר. הוא שינה את שמו לאריאלי כדי לא להתגייס בצבא בזמן מלחמת העולם הראשונה.
הוא למד בישיבות. "ישיבה" היא בית ספר שבו לומדים תורה וגמרא. הרב נסמך, כלומר הפך לרב, על ידי הרב חיים ברלין.
כשהרב קוק הגיע לירושלים הם הפכו לחברים. הם למדו ביחד גמרא כמעט כל יום במשך שנים.
בשנת 1925 מונה למשגיח ולמנהל רוחני בישיבת מרכז הרב. הוא עזר גם בנושאים כספיים וניהל עניינים של הישיבה.
הוא כתב סדרת ספרים בשם "עיניים למשפט" על התלמוד. על ספריו קיבל פרסים חשובים, כולל פרס ישראל ב־1966.
הרב שירת גם בתפקידים בקהילה. הוא היה רב שכונה ועזר להקים שכונות חדשות בירושלים. עבד בבית החולים ביקור חולים ועזר בעבודות הקשורות לטהרת המשפחה.
נפטר ב־5 באפריל 1974. יש רחובות שנקראו על שמו ועל שם ספרו.
תגובות גולשים