משל הצפרדע והעקרב

הצפרדע והעקרב הוא משל מפורסם שאין ידוע מי כתב אותו. לעתים מייחסים אותו לאיזופוס (סופר משלונים עתיק), אבל לא היה נוסח ידוע של המשל לפני המאה ה-19.

המשל עוסק בשני יצורים, צפרדע ועקרב. העקרב לא יודע לשחות ולכן מבקש להיסע על גבה של הצפרדע. הצפרדע חוששת שיידקר, אך העקרב משכנע אותה שהוא גם רוצה לחצות את הנהר. באמצע הנהר העקרב באמת דוקר את הצפרדע, ושניהם טובעים. לפני המוות שואלת הצפרדע מדוע עשה זאת, והעקרב עונה שאי אפשר לשנות את טבעו. המונח "נמשל" (הלקח מהמלה) אומר פה שלא כדאי לצפות שאדם ישנה את טבעו, גם אם הבטיח.

יש משלים דומים המיוחסים לאיזופוס, כגון טיוח בין עכבר וצפרדע או איכר וצפע, שמשתמשים ברעיון של טבעם הבלתי משתנה של בעלי חיים.

בתלמוד הבבלי, במסכת נדרים, מופיע משל דומה אך עם מסר אחר. שם העקרב נעזר בצפרדע כדי לחצות את הנהר ולהביא למותו של אדם שנגזר שהוא ימות. המסורת הזאת טוענת שכשדבר מסוים נגזר מראש, הוא יתקיים גם אם הטבע ישתנה זמנית.

הצפרדע והעקרב הוא משל מפורסם. לא יודעים מי כתב אותו. לפעמים אומרים שזה של איזופוס (מספר סיפורים עתיק), אבל לא היה נוסח לפני המאה התשע עשרה.

הסיפור קצר: עקרב רוצה לחצות נהר. הוא לא יודע לשחות. הוא מבקש מהצפרדע לשאת אותו על גבה. הצפרדע חוששת שהוא יעקוץ אותה. העקרב מבטיח שלא יעשה זאת. באמצע הנהר העקרב דוקר את הצפרדע. שניהם טובעים. העקרב אומר שזה בגלל טבעו. "טבע" כאן פירושו איך מישהו נוהג באופן קבוע.

בתלמוד הבבלי (ספר יהודי גדול של חוקים וסיפורים), יש גרסה אחרת של המשל. שם העקרב עזר לצפרדע כדי להביא למותו של אדם שכבר נכתב שימות. שם המחשבה היא שאם משהו נקבע מראש, הוא יקרה בסופו של דבר.