משפט השוואתי

משפט השוואתי (או משפט משווה) בוחן מערכות משפט וחוקים במקומות ובזמנים שונים. המטרה כוללת תיעוד היסטורי, הבנה של משפט תקדימי (משפט שמבוסס על החלטות קודמות של בתי משפט) והשוואה בין שיטות כדי לראות איזו יעילה יותר.

יש שני סוגים עיקריים של מערכות משפט בעולם. Civil law (המשפט הקונטיננטלי) דומיננטי ברוב העולם, לדוגמה צרפת. Common law (המשפט המקובל) שולט בעיקר בארצות הברית ובאנגליה. ידיעת שיטת המשפט הנוהגת מספקת רמזים על מבנה המדינה וגישותיה החוקיות.

ההיררכיה המקובלת מפורטת כפירמידת נורמות של קלזן: חוקה בראש, אחריה חוקים, חקיקת משנה, ובסוף צוויים.

“The king must not be under man but under God and under the law, because the law makes the king...” (Bracton, 1258)

ניתן להתבונן במשפט ההשוואתי מבחינה מוסדית, תרבותית ויישומית. קיימים גם היבטים סמליים ודתיים שמשפיעים על המשפט.

בהיסטוריה ובמבט עכשווי, בולטת נטייה גוברת במשפט הישראלי להשפעות אמריקניות. יש להכיר שהבדלי תרבות וגישות עלולים ליצור קשיים.

לאחר שקיעת העניין במשפט השוואתי משנות ה-70, חלה בשנים האחרונות פריחה מחודשת.

משפט השוואתי בודק איך חוקים עובדים במדינות שונות. זה עוזר להבין מה שונה ומה דומה בחוקים.

יש שתי שיטות גדולות: Civil law - חוק כתוב בחוקים, לדוגמה בצרפת. Common law - חוקים שעוברים גם דרך החלטות של שופטים.

יש סדר חשיבות של מקורות: חוקה (חוק עליון), חוקים, כללים קטנים יותר, וצווים.

למשפט יש חלקים מוסדיים ותרבותיים. יש גם שימושים מעשיים וסמלים דתיים.

בישראל יש יותר ויותר השפעה מהמשפט האמריקני. יש להיזהר כי תרבויות שונות מתנהגות אחרת.