משקעים אטמוספיריים

משקעים אטמוספיריים (Precipitation) הם מים שמגיעים מן האטמוספירה אל פני האדמה. הם מופיעים כגשם, ברד, שלג, או כטל וכפור כשאדי מים (מים בצורת גז) נלכדים על משטחים קרים. המשקעים יכולים להיות נוזליים או קפואים. כמות המשקעים באיזור היא נתון גאוגרפי חשוב ומודדים אותה במד גשם. באזורים שונים בעולם יש כמויות וצורות משקעים שונות.

רוב המשקעים שנופלים על היבשה מתאדים חזרה לאוויר ממי הקרקע ומהצמחים. חלק מהמים מחלחלים אל תוך הקרקע ונאגרים במי תהום. חלק קטן יותר זורם על פני השטח כנגר אל נחלים, אגמים או הים. בישראל החלוקה המקובלת היא: כ-60% מתאדים, כ-35% מחלחלים לכיוון מי התהום, ו־5% זורמים כנגר על פני הקרקע.

ירידת משקעים קשורה לעליית אוויר גדולה כלפי מעלה, שגורמת להתעבות הלחות ולטיפות גשם. כדי לאלץ עלייה כזו דרוש מאמץ מכני. שקע ברומטרי (אזור לחץ נמוך) מכנס אוויר בתנועה סיבובית אל מרכזו ומעלה אותו. מערכת כזו נקראת אפיק רום ותוארה כ"קערה".

האטמוספרה מורכבת בעיקר מחנקן וחמצן: כ־78% חנקן ו־21% חמצן. השאר כולל גזים אחרים ואדי מים. אדי מים יכולים להימצא עד לגובה של כ־14 קילומטרים. מעל מדבריות הם כמעט נעדרים, ובאזורים טרופיים ובאוקיינוסים אחוזם יכול להגיע עד כ־5%.

בתחתית האטמוספירה, בטרופוספירה, הטמפרטורה יורדת כשעולים בגובה בקצב של כ־5, 10 מעלות צלזיוס לקילומטר. קצב התקררות גדול יוצר אי-יציבות וזרמי אוויר אנכיים, ומהם נוצרים עננים ומשקעים. בשכבה השנייה, הסטרטוספירה, הטמפרטורה עולה עם הגובה והאוויר יציב יותר. בעקבות זאת העננות והמשקעים נמצאים בעיקר בטרופוספירה.

הצורות העיקריות הן גשם, שלג, ברד, טל וכפור.

משקעים הם מים שיורדים מהאוויר אל הארץ. הם באים בצורות כמו גשם, שלג, ברד, טל וכפור. טל וכפור הם מים שמתקבצים על משטחים קרים.

רוב המים שנופלים מתאדים חזרה לאוויר. חלק קטן מחלחלים אל האדמה. מעט מהמים זורם על פני השטח. בישראל כ־60% מתאדים, כ־35% נכנסים לקרקע, וכ־5% זורמים על פני השטח.

משקעים נוצרים כשאוויר עולה כלפי מעלה ומצטנן. כשהאוויר מתקרר, המים שבו מתקמצים לטיפות או לקרח והופכים לעננים ואז לגשם.

האוויר סביבנו בנוי בעיקר מחנקן (78%) ומחמצן (21%). יש בו גם אדי מים. אדי מים הם מים בצורת גז. הם מגיעים עד כ־14 קילומטרים מעל הים. במדבריות אין כמעט אדי מים.

הצורות הנפוצות הן גשם, שלג, ברד, טל וכפור.