משרד הביטחון

משרד הביטחון הוא הגוף הממשלתי האחראי על ביטחון מדינת ישראל. זהו המשרד בעל התקציב הגדול ביותר במדינה. המטה ממוקם במחנה רבין בקריה, תל אביב-יפו.

מערכת הביטחון מחולקת לשלושה חלקים עיקריים: דרג מדיני, מערכת צבאית ומערכת אזרחית.

שר הביטחון מנהל את מערכת הביטחון מטעם הממשלה. לצידו פועלים יועצים ויחידות מטה שמסייעים בקבלת החלטות. יש גם תפקידי משנה כמו סגן שר הביטחון, שאזור אחריותו כולל בין השאר ביטחון העורף, שירותי צה"ל ונושאים חברתיים-ביטחוניים. גופים נוספים שמדווחים לשר הם מתאם הפעולות בשטחים, מבקר מערכת הביטחון ונציב קבילות החיילים.

צבא ההגנה לישראל (צה"ל) הוא הצבא של המדינה. צה"ל כפוף לשלטון האזרחי ולחוקי המדינה. בראש הצבא עומד הרמטכ"ל (רמטכ"ל = ראש המטה הכללי, מפקד הצבא). מטרת צה"ל היא להגן על המדינה ועל אזרחיה ולמנוע פגיעה באורח החיים התקין.

מערכת אזרחית כוללת את משרד הביטחון, יחידות סיוע ותאגידים ביטחוניים כמו רפא"ל והתעשייה האווירית. המנהל הכללי של משרד הביטחון עומד בראש המערכת האזרחית ודווח לשר. המשרד אחראי על בניית כוח צה"ל, חיזוק ההרתעה וטיפול בנכי צה"ל ובמשפחות שכולות. שני גופי ביטחון חשובים, השב"כ והמוסד, אינם כפופים למשרד הביטחון אלא לראש הממשלה.

שר הביטחון הוא שר בכיר בממשלה ויש לו סמכויות רחבות. בשל מעמדו הוא מקבל אבטחה מיוחדת מהשירות הביטחוני הכללי.

החלוקה המדויקת של הסמכויות בין שר הביטחון, ראש הממשלה והרמטכ"ל לא תמיד הייתה ברורה. דוגמה היא כיבוש רמת הגולן שבו פעל שר הביטחון בהחלטה ישירה.

אחרי מלחמת ששת הימים נקבע מסמך שקבע רמות של פעילות צבאית ואופן אישורן בדרג האזרחי. בהמשך נוספו עוד רמות אישור.

מו"ג הוא פורום שבו בכירי מערכת הביטחון, כולל הרמטכ"ל וראשי המוסד והשב"כ, דנים במבצעים צבאיים ותוכניות פעולה. כל מבצע שמוצג לדרג המדיני מלווה בהצגת סיכונים. הדיונים מתבצעים לעיתים קרובות לקראת שבוע הפעילות הבא.

יש חוקים שמסדירים מעצרים ביטחוניים (מעצר מנהלי) ומצב מיוחד בעורף. חוקים אלה נקבעו במסגרת חוקי חירום והתגוננות אזרחית.

אגף התקציבים (את"ק) מנהל תכנון ובקרה של תקציב הביטחון ופועל במשותף למשרד הביטחון ולצה"ל. אגף הכספים (אכ"ס) מטפל בכל ההיבטים הכספיים של המערכת. אגף התכנון מוביל תהליכי תכנון וניהול פרויקטים, ואחראי על תיאום עם התעשיות הביטחוניות. מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) מרכז את הרכש הביטחוני, ובעיקר משרת את צרכי צה"ל. אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן) עוסק ברכישות, ניהול נכסים ויבוא ציוד.

למשרד כפופים גופים ממשלתיים ויחידות סיוע שונות. בשנת 2023 הוקמה מנהלת ההתיישבות (יו"ש) לטיפול בהתנחלויות ביהודה ושומרון. גוף זה אזרחי ואינו צבאי, והוא קיבל סמכויות תכנוניות ואדמות. חלק מהפעולות והמהלכים סביבו נחשבים ליישום מעשי של החלת ריבונות על שטחים.

בשלבי הראשונים המטה שכן במחנה מקלף ברמת גן. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' בקריה. ב־2005 נחנך מגדל המטכ"ל שמשמש יחידות משרד הביטחון.

ישראל מחזיקה בתקציב ביטחון גדול יחסית: מקום 15 בעולם לפי גודל התקציב. שיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג ירד לאורך שנים: מ־31% ב־1975 ל־6.5% ב־2014. בשנת 2017 עמד שיעור ההוצאה על כ־5.74% מהתמ"ג.

לתקציב שלוש מטרות עיקריות: מוכנות (הכנה למלחמה), התעצמות (השקעה במחקר ופיתוח ובאמצעים עתידיים) ופעילות שוטפת (תחזוקה, שכר ופיצוי משפחות שכולות).

חלק גדול מהתקציב הוא חסוי. בתקציב 2019 הוצע סכום כולל של כ־72.9 מיליארד ש"ח, מתוכו כ־17.6 מיליארד מותנים בסיוע אמריקאי. לפי ההסכם עם ארצות הברית, הסיוע לשנים 2019, 2028 עומד על 38 מיליארד דולר, רובו לרכש ואחזקה של אמצעי לחימה.

קיים פיקוח ופיתוח שקיפות על התקציב דרך משרד האוצר, הכנסת, מבקר המדינה וגורמים ממשלתיים. בשנת 2012 הופעלו צעדים לשיפור השקיפות (החלטת ממשלה 4088). לאורך השנים פעלו ועדות שונות לבחינת התקציב, ביניהן ועדת ברודט, ועדת טישלר ועדות נוספות.

משרד הביטחון הוא ארגון רחב ומורכב. הוא מנהל קשרי חוץ ביטחוניים, רכש ותכנון, תקציבים, שיקום וחברה, ויחסי התעשייה הביטחונית. תפקודו משפיע על הביטחון, הכלכלה והחברה בישראל.

משרד הביטחון אחראי על ביטחון ישראל. המטה שלו נמצא בקריה, תל אביב-יפו. זה המשרד עם התקציב הגדול במדינה.

יש שלוש חלקים: דרג מדיני (משרדי הממשלה), מערכת צבאית ומערכת אזרחית.

שר הביטחון מנהל את הנושאים הביטחוניים בשם הממשלה. יש לו סגנים ועוזרים.

צה"ל הוא הצבא של ישראל. הרמטכ"ל (ראש המטה הכללי) הוא המפקד. הצבא מגונן על המדינה ועל האנשים שחיים בה.

המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון ותאגידים כמו רפא"ל והתעשייה האווירית. חלק מהגופים החשובים כמו השב"כ והמוסד מדווחים לראש הממשלה, לא למשרד.

יש פגישות שבועיות שנקראות מו"ג. שם בכירי הביטחון דנים במבצעים ותכניות.

ב־2023 הוקמה מנהלה לטיפול בהתנחלויות ביהודה ושומרון. הגוף אזרחי ועוסק בתכנון ובבנייה.

בתחילת המדינה המטה היה במחנה מקלף. ב־1954 נבנה 'מבנה 22'. ב־2005 נחנך מגדל המטכ"ל.

= תקציב הביטחון
למשרד תקציב גדול. יש לו שלוש מטרות: להיות מוכן ללחימה, להתפתח ולשמור על פעילות שוטפת. חלק מהתקציב מקבל סיוע מארצות הברית.

= אגפים חשובים
יש אגף תקציבים שמחשב את הכספים, אגף כספים שמנהל תשלומים, ואגף רכש שאוסף ציוד לצבא.

משרד הביטחון פועל כדי להגן על המדינה ולטפל בחיילים ובמשפחות שנפגעו.