משרה היא אחת יחידת העבודה בארגון. זוהי עבודת היקף משימות שמיועדת לאדם אחד.
התקן - כלל המשרות שהוקצו ליחידה ארגונית.
שיבוץ - המיקום הספציפי של המשרה בתוך הארגון, למשל "מזכירת מנכ"ל" היא משרה שבה המקצוע הוא מזכירה והשיבוץ הוא בלשכת המנכ"ל.
באותו תקן עשויות להופיע מספר משרות זהות, כמו 10 משרות טלר בסניף בנק.
משרה מלאה - משמעותה שעובד עובד את מכסת השעות המוגדרת כמלאה במקום העבודה. לפי חוק שעות עבודה ומנוחה בישראל, משרה מלאה אינה עולה על 42 שעות בשבוע. זהו היקף שעות גבוה יחסית במדינות אחרות.
משרה חלקית היא עבודה בה העובד עובד פחות מהמכסה המלאה.
נושא משרה הוא האדם שמאייש משרה מסוימת. ממלא משרה כזה זכאי לזכויות וחייב בחובות הנגזרות מהמשרה.
חוקים רבים מכירים במושג זה. חוק החברות, למשל, מזכיר תפקידי מפתח כמו מנהל כללי ודירקטור כאנשים שיכולים להיחשב נושאי משרה.
בפסק דין בפרשת פלד גבעוני קבע בית המשפט המחוזי שאדם שתוארו כ"יועץ כלכלי חיצוני" נבחן לפי תפקודו. טל יגרמן נמצא בעל השפעה רבה בקבוצה, ולכן ראו בו נושא משרה בחברות השונות. בית המשפט העליון אישר גישה זו.
חוקים אחרים מטילים אחריות על אנשים בעלי תפקידי ניהול, גם בלי לציין את המונח "נושא משרה". חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שאם חברה או מנהל הפרו את החוק, ניתן להביא לדין גם מנהלים, אלא אם הוכיחו כי לא ידעו על העבירה או שנקטו בכל האמצעים הנאותים כדי למנועה.
אחריותו של שר בנוגע למעשיו במשרדו לא נקבעה בחקיקה, אך ועדות חקירה, כמו ועדת אגרנט וועדת כהן, דיברו על "אחריות מיניסטריאלית" של שר לנעשה במשרדו. לאחריות זו שני מרכיבים:
משרה היא עבודה שאדם אחד אמור לעשות.
התקן אומר כמה משרות יש ביחידה.
שיבוץ אומר איפה המשרה נמצאת בארגון. למשל: מזכירת מנכ"ל עובדת בלשכת המנכ"ל.
באותו מקום יכולים להיות כמה משרות זהות, כמו כמה טלרים בסניף בנק.
משרה מלאה היא כשעובדים את כל שעות העבודה המלאות במקום העבודה. בישראל זה עד 42 שעות בשבוע. זה יחסית הרבה.
משרה חלקית היא כשעובדים פחות שעות מהשעות המלאות.
נושא משרה הוא האדם שממלא את המשרה. לאדם כזה יש זכויות וחובות בעבודה.
יש חוקים שאומרים מי נחשב נושא משרה. למשל חוק החברות מציין תפקידים חשובים כמו מנהל כללי ודירקטור.
במקרה של טל יגרמן, בתי המשפט אמרו שהוא צריך להיחשב נושא משרה, כי היה משפיע מאוד בחברות.
חוק שעות עבודה גם אומר שאם חברה עברה על החוק, אפשר להאשים גם מנהלים. המנהלים יכולים להגן על עצמם אם הוכיחו שלא ידעו או שנקטו צעדים מתאימים.
ועדות חקירה קבעו ששר אחראי למה שקורה במשרדו.