משתיק קול

משתיק קול (עַמְעַם) הוא אביזר שמחברים לקנה של רובה או אקדח כדי להנמיך את רעש הירי.

רעש הירי נוצר משילוב של גזים חמים שנפלטים במהירות, שבירת מחסום מהירות הקול על ידי הקליע, והקשת הפטיש בנוקר. כדי להפחית את הרעש מנסים שני דברים: להשתמש בתחמושת תת-קולית, כלומר קליעים שנעים מתחת למהירות הקול, ולפזר את גזי הבליעה בהדרגה כדי שלא יווצר "קול נפץ".

בתוך משתיק קול יש תאי התפשטות. זהים הם חללים שמאטים את התרחבות הגזים ומשנים את צליל הנפץ. משתיקים פשוטים מורידים מעט עוצמת קול, בעוד משתיקים מתוחכמים יכולים להוריד עשרות דציבלים (דציבל, יחידת מדידה לעוצמת קול). בנוסף, משתיק מפחית את הרתע, כלומר את הדחיפה לאחור בזמן הירי. למשתיקים יש מחזורי פעולה ויעילותם יורדת עם הזמן; חלק מהם ניתנים לתיקון וחלקם מוגבלים באורך חיים.

בישראל ייצור והתקנה של משתיקי קול אסורים, אלא אם נעשים על ידי סוחר נשק או חרש נשק מורשה. התקנה ללא אישור נחשבת לשינוי בכלי ירייה ועשויה להוביל לחשדות פליליים. החוק לא הגדיר משתיק קול בצורה מדויקת, ולכן נעשה בעבר שימוש במכשירים מאולתרים, למשל בקבוקי פלסטיק מלאי נוזלים שהוצמדו לקנה. עמעומים כאלה אמנם מורידים רעש, אך מקצרים את טווח הירי בגלל חיכוך הקליע עם הנוזלים.

בצה"ל בעבר השתמשו במשתיקים רק ביחידות מובחרות. במהלך מלחמת חרבות ברזל הם הוכנסו גם לשימוש ביחידות חי"ר. במשטרה משתמשים במשתיקים יחידות מסוימות, למשל ימ"מ וחלק מלוחמי יחידת הגדעונים (יחידה 33) וחלק מלוחמי ימ"ס.

משתיק קול (עמעם) הוא חלק שמודבקים על קנה של רובה או אקדח.

כשיורים, יוצאים גזים חמים וצליל חזק. אם הקליע עובר מהר יותר מקול, יש "פיצוץ" של קול. משתיק קול מפזר את הגזים בחללים קטנים. זה עושה את הקול שקט יותר. יש משתיקים שקטים יותר ויש שפחות שקטים. משתיקים גם מורידים את הדחיפה אחורה כשיורים.

בישראל אסור לייצר או להתקין משתיק בלי אישור. זה נחשב שינוי בכלי הירייה. בגלל שהחוק לא היה מדויק, אנשים ניסו לעשות משתיקי חובב. לדוגמה, הדביקו בקבוק עם מים על הקנה. זה הוריד רעש, אבל גם קיצר את המרחק שהקליע עובר.

בצה"ל השתמשו במשתיקים רק ביחידות מיוחדות. אחר כך השתמשו בהם גם ביחידות חי"ר במלחמת חרבות ברזל. חלק מיחידות המשטרה משתמשות גם הן במשתיקים.