״מאזן כוחות״ היא תאוריה ביחסים בין‑לאומיים שלפיה שלום ויציבות סבירים כשכוח צבאי מחולק כך שאף מדינה או גוש לא יכולים לשלוט בקלות על האחרים. התאוריה קשורה ליסודות של ריאליזם פוליטי במדע המדינה. מורטון קפלן הציג מודל זה ב-1957.
על פי המודל, מדינה יכולה להישאר עצמאית ולשמש כגורם מאזן במערכת הבינלאומית. היא יכולה גם להצטרף לגוש קיים. ההחלטה הזו משפיעה על גורלה ועל סיכויי ההישרדות שלה במערכת.
קפלן מבחין בשישה סוגי מערכות בינלאומיות, חלקן תאורטיות ולא תמיד הופיעו במציאות:
- מאזן כוחות: מערכת שבה יש לפחות חמש מדינות. כאן קשה למדינה אחת להשיג שליטה מוחלטת. המטרה היא לנהל משא ומתן.
- דו‑קוטבית רופפת: שתי קבוצות גדולות של מדינות. שינויים בצד אחד עלולים לזעזע את המערכת. מדינות מסוימות עשויות להישאר נייטרליות.
- דו‑קוטבית הדוקה: שתי קבוצות גדולות בלי נייטרלים; כל מדינה משתייכת לאחד הגושים.
- כלל עולמית: מצב שבו כמעט אין סכסוכים וכולם מאמינים באותה אידאולוגיה.
- היררכית: מדינה אחת שלטת ושאר המדינות כפופות להשפעתה.
- וטו יחידתי: מתקשר לנשק גרעיני. ישנן 11 מדינות שמחזיקות נשק כזה. הנוכחות של הנשק הגרעיני תורמת להרתעה (מניעת התקפה כי יש אפשרות לתגובה קשה) וכך מסייעת לשמירת יציבות.
קפלן גם ציין וריאציות נוספות על ששת המבנים הללו, כדי להראות כיצד מבנה המערכת משפיע על יציבותה.
״מאזן כוחות״ אומר שכאשר הכוח הצבאי מפוזר, יש יותר סיכוי לשלום. המודל הוצג על ידי מורטון קפלן בשנת 1957.
מדינה יכולה לנסות לשמור על עצמה לבד. היא גם יכולה להצטרף לקבוצה של מדינות. הבחירה הזו משפיעה על כמה היא בטוחה.
קפלן תיאר כמה סוגי מערכות:
- מצב של מספר מדינות (לפחות חמש). קשה למדינה אחת לשלוט על כולם.
- שתי קבוצות גדולות עם מדינות נייטרליות. מדינות נייטרליות לא מצטרפות לשום צד.
- שתי קבוצות גדולות בלי נייטרלים. כל מדינה שייכת לאחד הצדדים.
- עולם שבו כולם מסכימים על אותו רעיון.
- עולם שבו יש מדינה אחת חזקה שכל השאר כפופות לה.
- מצב של נשק גרעיני. ישנן 11 מדינות שיש להן נשק כזה. בגלל הנשק, מדינות חושבות פעמיים לפני התקפה. זאת נקראת הרתעה. הרתעה פירושה מניעת התקפה כי יש יכולת להגיב.
קפלן גם דיבר על שינויים ווריאציות במערכות האלה.
תגובות גולשים