נאגאלנד

נאגאלנד היא מדינה קטנה בצפון־מזרח הודו. היא גובלת במיאנמר ובמדינות הודיות קרובות. יש שם כ־2 מיליון תושבים. ההרים והרכסים עוטפים את המדינה. הרבה אנשים בבית עוסקים בחקלאות. הם מגדלים אורז, תירס וקני סוכר.

לפני מאות שנים לא היו כתבים באזור. אנשים שמרו סיפורים בעל־פה. במאה ה־19 הגיעו הבריטים לאזור. אחר כך הגיעו מיסיונרים בפטיסטים אמריקאים (מיסיונרים = אנשים שמפיצים דת). המיסיונרים עזרו להפיץ את הנצרות, אך זה קרה לאט.

במלחמת העולם השנייה נלחמו באזור על העיר קוהימה. מאוחר יותר נאגאלנד קיבלה מעמד של מדינה ב־1963. חלקים מהתושבים רצו שליטה עצמאית, והיו מחלוקות שקיבלו גם אופי אלים. מאז יש יותר שקט, אך חלק מהבעיות נמשכות.

אין תחבורה ציבורית בימי ראשון בגלל חגים דתיים. יש רכבת עד דימפור ונאגאנימורה בלבד. בתוך המדינה נוסעים באוטובוסים ובטנדרים גדולים שנקראים סומו.

נאגה הם קבוצה של שבטים רבים. רק 16 שבטים חיים בנאגאלנד עצמה. רוב התושבים כפריים. רובם נוצריים. שפה משותפת נקראת נאגאמיש. זו תערובת של שפות מקומיות ובנגלית ואנגלית.

יותר מ־90% מהאנשים בנאגאלנד נוצרים. הם חוגגים הרבה פסטיבלים. אחד המרכזיים נקרא פסטיבל הורן־ביל. זה חג עם ריקודים ומוזיקה. בעבר היו מנהגים קשורים למלחמות. היום רוב המנהגים האלו הפסיקו. יש גם מנהגים כיבוד, כמו משתה שבו חוגגים ומעניקים כבוד.

נאגאלנד מחולקת ל־11 מחוזות. המחוזים עושים ניהול מקומי. מחוזות חשובים שנזכרו הם טונגסאנג, קוהימה, דימפור ופאק.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!