נאדז'דה קרופסקיה

נאדֶז'דַּה (נאדיה) קונסטנטינובנה קרופסקאיה (26.2.1869, 27.2.1939) הייתה מהפכנית רוסייה בולשביקית (הסיעה הרדיקלית בתוך התנועה המרקסיסטית). היא נישאה לולדימיר לנין בשנת 1898. בשנים 1929, 1939 כיהנה כסגנית קומיסר העם לחינוך (תפקיד בדומה לסגן שר). היא גם קיבלה תואר דוקטור בחינוך.

נולדה במשפחה דלת אמצעים שיש לה שורשים של אצולה. אביה, קונסטנטין קרופסקי, שירת כקצין בצבא, הואשמו בו בפעילויות אנטי־רוסיות ועבד גם בעבודות פשוטות. אמה, אליזבתה טיסטרובה, קיבלה השכלה גבוהה למדי ועבדה כאומנת לפני הנישואין.
נדה הושפעה מהרעיונות של טולסטוי על חינוך, שהדגישו פיתוח אישי וקשר חזק בין מורה לתלמיד. כסטודנטית השתתפה בחוגים אינטלקטואליים ובספריות מחתרתיות, וכך נחשפה גם לכתביהם של מרקס. הרעיונות המרקסיסטיים משכו אותה כדרך לשפר את חייהם של עובדי רוסיה.

פגשה את ולדימיר איליץ' אוליאנוב (לנין) בחוגי הדיון. לאחר מעצריו הם שמרו על קשרים. היא נעצרה אף היא באוקטובר 1896. לנין נשלח לגלות בסיביר, ולאחר שחרורם הם חיו בזמן מה בגלות ומאוחר יותר באירופה. מערכת היחסים תוארה פעמים רבות כשותפות פוליטית ועבודה, אם כי הם נשארו נשואים עד מותו של לנין. לא נולדו להם ילדים; ייתכן שהסיבה קשורה לבעיות בריאותיות אצל נאדיה.

הצטרפה לסיעה הבולשביקית ב־1903 והייתה מזכירה של הוועדה המרכזית כבר ב־1905. אחרי מהפכת אוקטובר 1917 קיבלה תפקידים בחינוך הציבורי: ניהלה מחלקת חינוך למבוגרים, הובילה ועדת חינוך ב־1920 ושימשה כסגנית קומיסר בין 1929 ל־1939. היא תרמה להקמת הקומסומול ותנועת הפיונירים (ארגוני נוער) ולפיתוח הספריות הסובייטיות. יחד עם זאת, הייתה מעורבת גם במדיניות חינוכית שניהלה צנזורה ושליטה אידיאולוגית.
קרופסקיה נכנסה לוועדות המנהיגות של המפלגה בשנות ה־20. במאבקי המפלגה היא נטתה לתמוך בעמדות הרוב והעדיפה את דעותיו של סטלין מול טרוצקי. ב־1925 ביקרה את עבודתו של טרוצקי, ובסופו של דבר הצביעה בעד תהליכים שנעשים נגד כמה ממנהיגי האופוזיציה.
בשנת 1936 היא תמכה בהגבלות על הפלות שהונהגו אז, וטענה שהן חלק ממדיניות מתמשכת. בגיל מבוגר כתבה זיכרונות על חייה עם לנין; הספר התפרסם באנגלית ב־1930. יש טענות שהגירסה הסופית נערכה על ידי גורמים חיצוניים, ולכן חלקים ממנה עשויים להיות לא מדויקים.

נאדיה קונסטנטינובנה קרופסקאיה נולדה ב־1869 ונפטרה ב־1939. היא הייתה מהפכנית רוסייה. היא התחתנה עם ולדימיר לנין ב־1898.

הוריה היו משכילים, אבל המשפחה לא הייתה עשירה. נאדיה למדה על חינוך דברים חשובים מטולסטוי. זה השפיע עליה לחיות בצניעות ולהעריך למידה. כסטודנטית הצטרפה לחוגים ולספריות סודיות. שם קראה גם את רעיונותיו של מרקס.

נפגשה עם לנין בחוג דיונים. שניהם עבדו יחד בפוליטיקה. נאדיה נעצרה ונשלחה למאסר לזמן קצר. לאחר מכן היא הצטרפה אליו בחו"ל והם חיו בלונדון תקופה מסוימת. לא היו להם ילדים, אולי בגלל בעיה בריאותית.

הצטרפה לבולשביקים (קבוצה מהפכנית) ב־1903. אחרי מהפכת אוקטובר ב־1917 עבדה במשרד החינוך. היא סייעה להקים ארגוני נוער כמו הקומסומול והפיונירים. היא גם טיפלה בספריות ועזרה בתוכניות חינוך לכלל האנשים. בסוף חייה כתבה זיכרונות על לנין. חלקים מספרה שונו אחרי כן, לכן לא בטוח שהכול מדויק.