''נאום השפנים והחזירים'' או ''נאום השפנים'' הוא כינוי לנאום שנשא הרב אלעזר מנחם שך ב-26 במרץ 1990 בכנס דגל התורה בהיכל יד אליהו, תל אביב. הנאום הועבר בשידור חי ותיאר ביקורת חריפה של הרב שך כלפי החברה החילונית, הקיבוצים והמערך הפוליטי. בשפה שלו הוא כינה חלקים בחברה "מגדלי השפנים והחזירים".
הנאום נישא בזמן משבר קואליציוני שנקרא בימים אלה "התרגיל המסריח". ערב הנאום היה לא ברור אם מפלגת ש"ס תצטרף לממשלה בראשות שמעון פרס. לש"ס היו שני מנהיגים רוחניים: הרב עובדיה יוסף והרב שך. הרב שך התנגד לחיבור עם השמאל ולפרס באופן אישי, בין השאר בגלל תמיכתו בחוק ההפלות מ-1981. התקשורת ציפתה להכרעה שלו, והושמו ציפיות גם לגבי עמדותיו לגבי החזקת שטחים.
הרב שך בחר בעיקר במסר רוחני, אך נשא גם ביקורת קשה כלפי הציבור החילוני והקיבוצים. הנאום עצמו לא נתן תשובה פוליטית חד-משמעית, אך נימת ההסתייגות שלו מהשמאל ומחלקים בחברה הייתה ברורה. הכניסה לאולם הותרה לעיתונאים גברים בלבד, ומקרה שבו עיתונאית התחפשה לגבר עורר סערה תקשורתית.
תחילה התקשורת התאכזבה מתוכן הנאום. הרב עובדיה יוסף ישב לצידו ונאם אחריו, והצהיר על אחדות עימם. בתוך ימים התבררה המשמעות הפוליטית: השפעת דבריו סייעה לשכנע את הרב עובדיה יוסף ולהביא לכך שש"ס סירבה להצטרף לממשלתו של פרס. בכך ירדו סיכויי פרס להרכיב ממשלה.
בקיבוצים התעוררה זעם על ההשקה, אך גם היו דתיים שהבינו את עמדתו. דמויות מהשמאל ובחלק מהימין נתנו תגובות מעורבות. הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי) הגיב בנאום ששבת שלאחר מכן, וקרא שלא לדבר נגד העם היהודי ושיש לעודד יהודים לקיום מצוות במקום לתקוף אותם. גם רבנים אחרים, כמו הרב מרדכי אליהו, דנו בכך שאפילו מי שאינו שומר מצוות הוא יהודי.
כמה חודשים מאוחר יותר הרחיב הרב שך בדברים שנשא בירחי כלה ובהיכל ישיבת פוניבז', והסביר חלקים מדברי הנאום, כולל עניינים של דיני משפחה וכשרות, וביטא גם מילות הלצה פחות תקיפות כלפי חלק מהקיבוצים.
ב-26 במרץ 1990 דיבר הרב אלעזר מנחם שך בכנס גדול בהיכל יד אליהו. הכינוי לנאום היה "נאום השפנים והחזירים". הוא ביקר את החברה החילונית ואת הקיבוצים (קיבוצים - יישובים שבהם אנשים חיים ועובדים יחד).
הנאום היה בזמן משבר פוליטי שנקרא "התרגיל המסריח". לא ידעו אם מפלגת ש"ס תצטרף לממשלה של שמעון פרס. הרב שך לא רצה חיבור עם השמאל.
הרב שך דיבר בעיקר על דברים רוחניים. הוא גם תקף בחומרה חלקים בחברה. הנאום שודר בטלוויזיה. היו אירועים סביב הכניסה לאולם; לעיתונאיות לא אפשרו כניסה, ואחת מהן התחפשה לגבר.
בהתחלה התקשורת התאכזבה כי לא הייתה תשובה ברורה לפוליטיקה. בתוך כמה ימים השפעת הנאום נראתה: ש"ס החליטה לא להצטרף לממשלת פרס, וכל זה פוגע בסיכוייו של פרס.
אנשים בקיבוצים כעסו. דתיים אחרים הבינו את דבריו. הרבי מנחם מנדל שניאורסון הגיב בשבת שאחר כך ואמר שאסור לדבר נגד כל העם היהודי. אחרי כמה חודשים הרב שך הסביר חלקים מהדברים בנאום נוסף בבית הכנסת.
תגובות גולשים