נאפסטר

נאפסטר (Napster) הייתה אחת החלוצות בשיתוף קבצי מוזיקה בפורמט MP3. MP3 הוא פורמט לדחיסת מוזיקה כך שהקבצים קטנים יותר ונוחים לשליחה באינטרנט. התוכנה זכתה לפרסום רב, אבל גם יצרה מחלוקות משפטיות על זכויות יוצרים.

בזמן לימודיו באוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון פיתח הסטודנט שון פנינג תוכנה שסורקת את האינטרנט אחרי קבצי MP3 ומדווחת עליהם לשרת מרכזי. במאי 1999 פנינג עזב את הלימודים והקים את נאפסטר עם שותפו שון פארקר. הנפוצה במהירות בקרב משתמשים, נאפסטר משכה גם ביקורת ותביעות מצד אמנים וחברות תקליטים, בראשן איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA). אמנים כמו מטאליקה תבעו, בעוד אחרים כמו לימפ ביזקיט תמכו בשירות.
בשנת 2008 רכשה את נאפסטר רשת חנויות Best Buy תמורת 121 מיליון דולר במזומן.

המערכת התבססה על שרת מרכזי שיצר אינדקס, רשימה של כל השירים שמשתמשים שיתפו. אחרי התקנת נאפסטר, המחשב של כל משתמש הפך לשרת קטן. המחשב דיווח לשרתים המרכזיים על הקבצים שהוא שיתף. כאשר מישהו חיפש שיר, חיפוש האינדקס הראה איפה השיר נמצא, וההורדה התבצעה ישירות מהמחשב של המשתמש האחר.
הסבר שהמפתחים נתנו: השיטה פיצלה את העומס בין מחשבים פרטיים, ולא דרשה מאגר מרכזי ענק. הם גם ניסו להסתמך על סעיף בחוק שאמר שחברים יכולים לשתף מוזיקה זה עם זה. בתי המשפט סירבו לקבל טיעון זה. עם זאת, השיטה הוכיחה שהיא עובדת וגדלה מהר.
קהילת המשתמשים יצרה גם גרסת קוד פתוח בשם OpenNap, על בסיס הנדסה לאחור. רשתות אלו המשיכו לפעול גם אחרי קריסת נאפסטר.

נאפסטר הייתה יעד לתביעות רבות מצד תעשיית המוזיקה. החקיקה והפסיקות השפיעו על עתיד השירות.

סגירת נאפסטר עודדה פיתוח תוכנות שיתוף אחרות, כמו קאזה, ביטורנט ו-eMule. שיתוף הקבצים לא נעלם; הפעילות אף גדלה. חברות ההקלטות המשיכו לתבוע משתמשים בודדים, ורוב התיקים הסתיימו בהסדרים ותשלומי קנסות.

לאחר הקריסה, בשנת 2003 נפסטר חזרה כשרות מוזיקה בתשלום, בדוגמת iTunes. בשנת 2011 מוזגה נאפסטר לתוך שירות המוזיקה Rhapsody.

נאפסטר (Napster) הייתה תוכנה שאפשרה להוריד שירים דרך האינטרנט. MP3, קובץ מוזיקה קטן שנוח לשלוח.

סטודנט בשם שון פנינג מאוניברסיטת נורת'איסטרן פיתח את נאפסטר. במאי 1999 הוא הקים את החברה עם שון פארקר. התוכנה התפרסמה מהר. אמנים וחברות הקלטות כעסו והגישו תביעות. יש אמנים שתמכו בה, כמו לימפ ביזקיט. ב-2008 רכשה את נאפסטר חברת Best Buy ב-121 מיליון דולר.

נאפסטר השתמשה בשרתי אינדקס, רשימות של כל השירים שהמשתמשים שיתפו. כל מחשב הפך לשרת קטן והראה מה יש בו. כשמישהו חיפש שיר, האינדקס מצא אותו וההורדה נעשתה מהמחשב של המשתמש האחר.

נאבקים משפטיים גדולים קרו סביב נאפסטר. זה קשור בזכויות יוצרים.

אחרי נאפסטר נוצרו שירותים אחרים לשיתוף שירים, כמו קאזה וביטורנט. שיתוף הקבצים לא פסק.

בשנת 2003 נאפסטר חזרה כשרות בתשלום. ב-2011 היא הוצמדה לשירות Rhapsody.