נבואת האפיפיורים

נבואת האפיפיורים היא רשימה של 112 פסקאות בלטינית. כל פסקה מיועדת לתאר אפיפיור, החל מסלסטינוס השני (כהונתו החלה ב-1143) ועד דמות המכונה "פטרוס הרומאי".

הנבואות פורסמו לראשונה ב-1595 על ידי ארנולד די ויון. ויון טען שהנבואות נכתבו על ידי מלאכי הקדוש, בישוף מאירלנד, בשנת 1139 ושנשמרו בארכיון הוותיקן. עם זאת, אין אזכורים לנבואות לפני פרסום ויון. עובדה זו עוררה ספקות רבים. חלק מההצעות אומרות שמישהו אחר כתב אותן מאוחר יותר, או שהן שויכו למלאכי במטרה לתת להן אמינות.

מבקרים רבים סבורים שהנבואות מדומות ונכתבו סביב שנת 1595. הטענה היא שקל יותר להתאים תיאור לאפיפיורים שקדמו לפרסום מאשר לאלה שבאו אחריו. לעתים הקשרים בין התיאור האמור לאפיפיור מסוים נותרו מעורפלים ודורשים פרשנויות רחבות. למשל, הביטוי "De labore Solis" ("עמלה של השמש") שייחסו ליוחנן פאולוס השני הושווה לליקויי חמה שבאו לידיו, אך זו פירוש אפשרי בלבד ולא הוכחה חד־משמעית. יש גם טענות שהפסקה האחרונה על "פטרוס הרומאי" נוספה במאה ה-19.

נבואות אלה זכו לתשומת לב ציבורית רבה. חלק טענו שהן השפיעו על בחירת שמות האפיפיורים. דוגמה בולטת היא בחירת השם "בנדיקטוס" על ידי יוזף רצינגר, שהפכה לחיבור עם הנבואה שדיברה על "פארו של עץ הזית" (Gloria Olivae).

פרשנים ניסו לקשר בין שורות הנבואה ובין אירועים בחייהם של אפיפיורים. הם בדקו מוצא, סמלים שלטיים, ואירועים בזמן הבחירה. דוגמה: "Ex castro Tiberis" (מהטירה ליד הטיבר) יוחסה לסלסטינוס השני שנולד ליד נהר הטיבר. לעתים הקשר ברור, ולעתים הוא גמיש ותלוי בפרשנות.

כמה דוגמות מרכזיות מהמאה ה-20:
- בנדיקטוס ה-15 (Religio depopulata): הפרשנים קישרו משפט זה לירידת כוח הכנסייה בזמן מלחמת העולם הראשונה ומהפכת אוקטובר.
- פיוס ה-11 (Fides intrepida): כונה "אמונה ללא פחד"; בתקופתו נחתם הסכם הוותיקן עם איטליה הפשיסטית.
- פיוס ה-12 (Pastor angelicus): כונה "הרועה המלאך" בגלל נבואות וחזונות הקשורות אליו.
- יוחנן ה-23 (Pastor et Nauta): כונה "רועה וימאי"; קודם לכן היה פטריארך ונציה.
- פאולוס השישי (Flos florum): כונה "פרח הפרחים"; סמל הפרחים בשלטו הוצג כשייך לנבואה.
- יוחנן פאולוס הראשון (De medietate Lunae): פרשנויות קישרו את הכינוי ללידתו ולמותו ביחסי ירח.
- יוחנן פאולוס השני (De labore Solis): זוהה עם ליקויי חמה סביב תאריכי לידתו וימיו, אך זהו פירוש נתון לביקורת.
- בנדיקטוס ה-16 (Gloria Olivae): שמו המיוחד הועבר כקיום נבואה. הוא מופיע כנבואה מספר 111.

הפסקה האחרונה מדברת על "פטרוס הרומאי" בזמן רדיפה קשה. התרגום המקובל הוא: בעת הרדיפה הסופית של הכנסייה, ישב פטרוס הרומאי על הכס. הוא יאכיל את העם בעיצומו של סבל רב. לאחר מכן העיר על שבע הגבעות תיהרס, והשופט הנורא ישפוט את עמו. פסקה זו אינה ממוספרת בנבואה, והפרשנים נחלקים אם היא חלק מקובץ הנבואות המקורי או תוספת מאוחרת.

נבואת האפיפיורים היא רשימה של 112 משפטים בלטינית. אפיפיור = ראש הכנסייה הקתולית. הנבואות טוענות שתיארו אפיפיורים מאז 1143. בסוף מופיע אדם בשם פטרוס הרומאי שאחריו כתוב שהעיר רומא תאונה.

הנבואות פורסמו לראשונה ב-1595 על ידי ארנולד די ויון. ויון אמר שמלאכי הקדוש, בישוף מאירלנד, כתב אותן במאה ה-12. אבל אין אזכורים לפני פרסום ויון. אנשים רבים חושבים שאולי מי שפרסם אותן המציא אותן.

מומחים רבים אומרים שהנבואות שונו או נכתבו אחרי כן. הם מסבירים שמקל יותר להתאים תיאור לאפיפיורים שכבר נכנסו לתפקיד. לכן קשה לדעת אם הנבואות אמיתיות.

לפעמים אנשים קשרו את הנבואות לבחירות אפיפיורים. לדוגמה, יוזף רצינגר קרא לעצמו "בנדיקטוס" אחרי בחירתו. אנשים ראו בכך חיבור לנבואה על "פארו של עץ הזית".

פרשנים חיפשו קישורים בין המשפטים לשמות, למקום הלידה או לסמלים של האפיפיורים. לעתים מצאו דמיון. לעתים זה לא ברור וזה תלוי בפרשנות.

הפסקה האחרונה אומרת שבזמן רדיפה קשה יישב פטרוס הרומאי על הכס. הוא ינהג בתקופה של סבלה. לאחר מכן העיר על שבע הגבעות תיהרס. הפסקה הזו מעוררת שאלות רבות. חלק חושבים שהיא נוספה מאוחר.