נבטים

הנַבָּטִים היו שבט ערבוני (ערבים) שמקורותיו בחצי האי ערב. הם הופיעו באזור ארץ ישראל בסוף התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (מאה ה-4 לפנה"ס). שפתם הייתה ארמית, והם כונו בארמית "נבטו".


הנבטים היו מומחים במסחר במדבר. הם הובילו שיירות גמלים עם סחורות יקרות כמו מור ולבונה (קטורת ובשמים), תבלינים, מלח ובדים. גם אספלט (חומר דמוי זפת ששימש לשימור וספנות) הופק באזורם. כדי לשרוד במדבר הם חפרו בורות מים מוסתרים שבהם אגּרו מי נגר ומי גשמים.

במהלך הזמן נקבעו נתיבי מסחר קבועים עם תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים. סחורותיהם הובלו לים התיכון, בעיקר דרך עזה, ומשם לרומא וליוון.

מקורות על הנבטים מגיעים מממצאים ארכאולוגיים, ממטבעות, וגם מכתבים ותיאורים של חוקרים עתיקים. כבר במאה ה-4, 3 לפנה"ס הם היו מאורגנים ומסחרם שגשג.


עם הזמן התגבשה ממלכה נבטית שהקימה ערים ומצודות. בירתם הידועה היא פטרה, "הסלע". באמצע המאה ה-3 לפנה"ס הנבטים החלו להטביע מטבעות משלהם, סימן לממשל יציב.

כמה מלכים בולטים: עבדת א' (שיש לו מטבעות ומוזכר במקורות), חרתת ד' (Aretas IV) שבתקופת שלטונו הממלכה הגיעה לשיאה, ומלכו ב' ורבאל ב' ששלטו בסוף המאה ה-1 ובמאה ה-1 לספירה. בשנת 106 לספירה הממלכה סופחה על ידי האימפריה הרומית.


בשנת 2023 התגלו שרידים ימיים מול חופי נאפולי, שהשייכים לפי הארכאולוגים למבנה נבטי בן כ־2,000 שנה. נמצאו לוחות שיש עם כתובות וחריטות מוקדשות לאל נבטי, ומזבח קטן. הממצא מראה שהנבטים היו מעורבים במסחר מרוחק, עד לאיטליה.


הנבטים פיתחו תרבות עירונית לצד המסורת הנוודית. הם פיתחו כתב משלהם, אדריכלות מיוחדת וקברי סלע מרשימים בפטרה. כלי החרס והמטבעות שלהם מעידים על רמה גבוהה של אומנות ומסחר. השפעות יווניות, רומית, מצריות וסוריות ניכרות ביצירותיהם.

גם בערים בנגב הקימו יישובים קבע כמו חלוצה, עבדת ושבטה. לאחר סיפוחם לרומים חלה חדירה חזקה של תרבות רומית, אך כמה מסורות נבטיות שרדו זמן מה.


הידע על הדת הנבטית מוגבל. הם היו עובדי אלילים ופולחנם כלל מזבחות, קטורת ותהלוכות. האלים העיקריים כללו את דושרא (אל ההר), אל-עוזא (אלת האהבה) ואלים ירחיים ושמשיים. בקדשי פטרה נמצאו בטילים (אבני מצבה) שייצגו אלים.

בפטרונזם ובמקדשים נערכו קטורות והוקרבו קורבנות, ומנחות רבות נמצאו בחפירות. בתקופה הביזנטית רבים מהנבטים התאסלמו או הפכו לנוצרים, והזהות הדתית שלהם השתנתה בהדרגה.


(הרשימה והפרטים על האלים והפולחן מפוזרים בחלקים לעיל.)

הנבטים היו שבט ערבי שבא מחצי האי ערב. הם הגיעו לארץ ישראל לפני הרבה שנים.


הנבטים נסעו במדבר בשיירות גמלים. גמל הוא חיה שעוזרת לשאת דברים כבדים. הם מכרו בשמים כמו מור ולבונה (קטורת ריחנית) ותבלינים.

הם חפרו בארות מים סודיות. באר היא בור שבו שומרים מים. הבורות עזרו להם לשרוד במדבר.


הנבטים בנו ערים. העיר המפורסמת שלהם היא פטרה, עיר בתוך הסלע. פטרה נראית כמו בתים וחללים חצובים בסלע.

הנבטים הביאו מטבעות משלהם. שנה אחרי שנה הם התארגנו והקימו ממלכה. לבסוף, בשנת 106 לספירה, רומא לקחה את הארץ שלהם.


גילו שרידים בים ליד נאפולי מאיטליה. נמצאו לוחות עם כתובות ומזבח קטן. זה מראה שהם נסעו גם רחוק.


הנבטים ידעו לבנות ותפרו. הם עיטרו קברים ועשו כלי חרס יפים. הם למדו דברים מתרבויות קרובות, כמו היוונים והרומאים.


הנבטים האמינו באלים. הם קישטו מקדשים, הקריבו קטורת ועשו תהלוכות. באתרים כמו פטרה היו מזבחות ואבן זקופה שהסמלה אל.


האלים העיקריים כללו את דושרא (אל ההר) ואת אל-עוזא (אלת אהבה). הם גם קיבלו השפעות מאלים אחרים.