נבי סמואל נמצא על פסגת גבעה בגובה 884 מטרים, צפונית-מערבית לירושלים, קרוב לשכונת רמות. מפסגתו רואים את ירושלים וכיוון הרי גוש עציון וגוש דן.
האתר נחשב מאז ימי הביניים כמקום קבורתו של שמואל הנביא. הזיהוי מוזכר במקורות ערבים, נוצריים ויהודיים מימי הביניים ועד העת החדשה.
מסורת אחת זיהתה כאן גם את משכן גבעון, אך כיום מדברים שמיקום זה היה ככל הנראה בכפר הסמוך אל-ג'יב.
באתר נמצאו שרידים מהתקופה של בית ראשון, כולל חרסים, מטבעות וטביעות חותם מהמאה ה-7, 6 לפני הספירה. נחשפו גם שכבות יישוב מהתקופות ההלניסטית והחשמונאית, עם רחובות, מקווה ומקווה מים.
במאות ה-5, 8 התקיים כאן יישוב ובית מלאכה לקרמיקה. בתקופה הצלבנית נבנתה מצודה גדולה - מבנה מבוצר שנבנה בזמן הצלבנים - שהפכה לנקודת תצפית חשובה לעולי רגל. לאחר כיבוש צלאח־א-דין הפך המקום למסגד, ומסורת הקבר התחזקה בקרב מוסלמים ויהודים.
האימפריה העות'מאנית הגבילה את הגישה היהודית לעיתים. בסוף המאה ה-19 נעו ניסיונות התיישבות יהודית בקרבת המקום, שחלקם נכשלו. ב-1917 התקיימו כאן קרבות קשים במערכה על ירושלים במלחמת העולם הראשונה.
במנדט הבריטי המקום שוקם והיה פתוח למבקרים בתשלום. במלחמת העצמאות ובתקופה שלאחריה התרחשו קרבות ומתחים מקומיים.
בשנות ה-50 התקיימו פעולות צבאיות באזור. במלחמת ששת הימים ב-1967 נכבש האתר על ידי ישראל. המערה שנחשבה לקבר נפתחה למבקרים ב-1968, וב-1969 ניטע יער למרגלות ההר.
ב-1995 הוכרז האזור כגן לאומי ישראלי בשטח של כ-3,500 דונם. מתחם המצודה שוחזר למחצה; בקומת הכניסה יש מסגד (בית תפילה מוסלמי) ובקומת המרתף יש בית כנסת וקבר המיוחס לשמואל, עם חדרי תפילה נפרדים לגברים ולנשים. בסמוך נמצא הכפר הפלסטיני נבי סמואל, שבו מתגוררות משפחות רבות.
האתר ממשיך להיות מוקד עלייה לרגל ליהודים ונקודת עלייה לרגל למוסלמים ולמבקרים מכל הדתות. יש גם מחלוקות על זכויות שימוש וביקורים במקום, וב-2022 אירעו מחאות והתפרעויות מקומיות.
מונחים: מסגד (בית תפילה מוסלמי); מצודה צלבנית (מבנה מבוצר מהתקופה הצלבנית); מערה (מקום קבורה).
נבי סמואל עומד על גבעה ליד ירושלים. מהגבעה רואים את העיר רחוק.
הרבה אנשים מאמינים כאן שזה קברו של שמואל הנביא. גם יהודים וגם מוסלמים ומבקרים אחרים באים לכאן.
ארכאולוגים מצאו כאן חרסים וכלים עתיקים מימי בית ראשון ומתקופות קדומות אחרות.
היו כאן כבשני חרס ותעשייה גדולה. גם בנו כאן מצודה - מבנה חזק מהזמן של הצלבנים.
במלחמת העולם הראשונה התנהלו קרבות במקום. ב-1967 הכוח ששם שינה והאתר עבר לידי ישראל. ב-1968 נפתחו המערות למבקרים.
היום זה פארק גדול שמוגן כגן לאומי. על המצודה יש מסגד - בית תפילה למוסלמים, ומצד אחר יש מקום תפילה ליהודים. ליד הגבעה יש כפר קטן שבו משפחות גרות.
מונחים להסבר: מסגד - בית תפילה למוסלמים. מצודה - מבנה גבוה וחזק. מערה - חור גדול בסלע, בדרך כלל מקום קבר או מסתור.
תגובות גולשים