נגמ"שים כבדים בצה"ל

נגמ"ש (נושא גייסות משוריין) הוא רכב משוריין שנועד לשאת לוחמים בבטחה.
בהתחלה הוא הוביל חיילים בלבד, אך התפתח למתקן לחימה עם נשק כבד.
עם הופעת נשק נגד-טנקים (נ"ט, נשק מיועד להשמדת טנקים), נדרשו כלי משוריינים ממוגנים יותר.
כך נולדו נגמ"שים כבדים, שמבוססים לעתים על תובות טנקים כדי לחסוך זמן ועלות.

נגמ"שים כבדים הופיעו כבר במלחמת העולם השנייה, אך השימוש הנרחב בהם גדל אחרי הניסיון הישראלי.
מדינות רבות הסבו טנקים ישנים לנגמ"שים כבדים או פיתחו נגמ"שי לחימה משופרים, כמו ה-BRADLEY האמריקאי וה-WARRIOR הבריטי.
למרות זאת, נגמ"שים קלים נשארו נפוצים בגלל עלות נמוכה וניידות.

בצה"ל המוני נגמ"שי M-113 נכנסו לשירות בשנות ה-70. הם היו קלים, זולים וקלים לתחזוקה.
בעימותים בלבנון ובתקופות של טרור התגלה שהם פגיעים מאוד לנ"ט ולמטענים.
כתוצאה מכך פיתחו בצה"ל נגמ"שים כבדים מבוססי תובות טנק, כדי להגן טוב יותר על הלוחמים.
השימוש בתובת טנק חיסך זמן ועלות פיתוח, אבל ייצר כלי יקר לכיסוי ותחזוקה.

סדרה של נגמ"שים כבדים מבוססי שוט, שדרוג של טנק צנטוריון.
כלים אלה שימשו בשנות ה-80 וה-90 בעיקר בדרום לבנון.

הנגמשו"ט נוצר ב-1984 כתשובה לפגיעות ה-M-113.
הוציאו את צריחי הצנטוריון כדי ליצור תא לוחמים מוגבה עם פתחים לגג.
הכלי סיפק מיגון מוגבר, אך היה צפוף וחסרה לו דלת אחורית לפריקה מהירה.
הוא שימש תחילה כחיל רגלים ואז הוסב לתפקידים הנדסיים.

נגמחו"ן הוא שדרוג של הנגמשו"ט, עם מיגון גחון, מיגון נגד פיצוץ מהקרקע.
הכלי שיפר את ההגנה ונותר בשירות כנגמ"ש לחימה וסיור.
הותקנו צריחים סגורים, מערכות חימוש ושיפורי מנוע.

הנקפדון פותח בשנות ה-90 ונחשב מהממוגנים בסדרה.
הוא כולל שכבות שריון פאסיבי וריאקטיבי (שריון שנועד לפוצץ חלקי ירי לפני חדירתם).
מיגון הגחון והגג חזק ונקפדון הציל חיילים מנפילות על מוקשים.

גרסה מיוחדת של הנקפדון לשימוש צוותי חבלה ורובוטיקה.
היא כוללת דלת חזיתית וצריח תצפית מוגן.

נגמ"פופ הוא כלי תצפית המבוסס על נקפדון.
הוא מצויד בתורן טלסקופי לגובה כ-30 מטר ותאים לתצפית מרחוק.

פומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) הוא נגמ"ש הנדסה קרבית כבד.
הוא בנוי לפריצת שדות מוקשים ונטרול מטענים, וכולל כלים ייעודיים רבים.
הוא נחשב למתקדם ולממוגן מאוד.

בעיות בלוגיסטיקה עם תובות טנקים זרים הובילו לפיתוח נגמ"שים על בסיס מרכבה הישראלית.
תובת המרכבה זמינה בייצור, יש לה דלת אחורית נוחה ומנוע בחזית, יתרון לנגמ"ש.
כך נולד בהמשך משפחת הנמ"ר.

נמר"ה הוא נגמ"ש חיל חימוש ואחזקה, לשירות צוותי החימוש בטנקים.
הוא כלל מנוף וכוננות לחילוץ טנקים, אך לא יוצר בכמויות גדולות.

הנמ"ר (נגמ"ש מרכבה) הוא נגמ"ש כבד מבוסס מרכבה.
פיתוחו הוזרם אחרי אסון הנגמ"שים ב-2004 והושלם כאב-טיפוס ב-2005.
הוא נושא עד 11 לוחמים, משלב נשקים מבפנים ומערכות ניהול קרב.
הנמ"ר נכנס לשירות מסודר בסוף 2008 וחזר להצלחה במבצע צוק איתן (2014).
לאחר מכן הגדילו את ההצטיידות והתקינו מערכות הגנה אקטיביות ("מעיל רוח").
לנמ"ר יש שני דורות עיקריים ותצורות שונות: חי"ר, פיקוד, חילוץ ואמבולנס.

הנמ"ר ההנדסי הוא הסבה של הנמ"ר לכלי הנדסה קרבית.
הוא כולל אמצעים הנדסיים, מיגון משופר ומערכת ניהול קרב דיגיטלית.
נכנס לשירות בסוף 2016.

תוכנית רב-שנתית הובילה להסבת מרכבות לשם יצירת נגמ"שים כבדים בשם "אופק".
כלים אלה מיועדים בעיקר לפיקוד ושליטה טקטית.

פר"ג היא פלטפורמת רק"ם גנרית, הסבה של מרכבה לטנק חילוץ ותמיכה.
הצריח הוסר, הותקן תא לוחמים מוגן ומנוף להנפה.
פרויקט הפיתוח החל ב-2019 ונבחן בניסויים ב-2021.

האכזרית מבוססת על תובת T-55 שנלקחה שלל ושודרגה בשריון ישראלי.
היא כוללת דלת אחורית שהפכה אותה לשימושית וידידותית לפריקה מהירה.
האכזרית פותחה בשנות ה-80 ונחשבת לאחד מכלי המיגון החזקים שצה"ל ייצר.

קיימת טבלה שמשווה דגמים כמו נגמחו"ן, נקפדון, אכזרית ונמ"ר, לפי ייעוד, מיגון וחימוש.

בסיכום: צה"ל פיתח ומשפח נגמ"שים כבדים כדי להגביר את ההגנה על חיילים.
היתרון העיקרי הוא מיגון רב; החסרון העיקרי הוא עלות גבוהה ותחזוקה מורכבת.
כלי הבסיס כוללים דגמים הנדסיים, לחימה ותצפית, המבוססים על תובות שוט ומרכבה.

נגמ"ש (רכב משוריין לנשיאת חיילים) מגן על לוחמים משדה הקרב.
עם הזמן הוסיפו לו נשק ומיגון חזק יותר.

מדינות רבות בנו נגמ"שים כבדים או שיפרו נגמ"שים רגילים.
אבל נגמ"שים קלים נשארו פופולריים בגלל עלות וניידות.

צה"ל השתמש הרבה בנגמ"שי M-113 משנות ה-70.
הם היו שימושיים אך פגיעים בנגד-טנקים (נ"ט) ובמטענים.
לכן פיתחו נגמ"שים כבדים המבוססים על טנקים ישנים.

הנגמשו"ט נבנה ב-1984. הוציאו את צריח הטנק ויצרו תא לוחמים.
הוא העניק מיגון טוב יותר, אבל הפריקה דרכו הייתה קשה.

השדרוג הזה הוסיף מיגון גחון נגד פיצוצים מאדמה.
הוא שימש לסיורים וביטחון באזורי סכנה.

נקפדון הוא הנגמ"ש עם הרבה שריון.
השריון המיוחד שלו הגן על חיילים מפיצוצים ורקטות.

גרסה מיוחדת לצוותי חבלה ורובוטים. יש לה דלת קדמית וצריח מוגן.

כלי תצפית עם תורן גבוה. מתאים לצפייה מרחוק.

רכב הנדסה כבד לפריצת מוקשים ונטרול מטענים.
הוא מצויד בכלים מיוחדים ומוגן מאוד.

נמ"ר הוא נגמ"ש חזק מבוסס מרכבה.
הוא נכנס לשירות סוף 2008 ונלחם במבצע צוק איתן.
לנמ"ר יש גרסאות לחילוץ, פיקוד ואמבולנס.

אכזרית מבוססת על טנק T-55 ישן. הוסיפו דלת אחורית לפריקה בטוחה.
היא נחשבת לאחד הנגמ"שים הממוגנים ביותר שצה"ל ייצר.

יש טבלה שמשווה דגמים לפי מיגון, חימוש ותפקיד.

בסוף: נגמ"שים כבדים מגינים טוב, אבל הם יקרים ודורשים תחזוקה.