נגמ"ש (נושא גייסות משוריין או נושאת גייסות משוריינת) הוא רכב קרבי משוריין שמטרתו העיקרית היא הובלה ממוגנת של כוחות אל שדה הקרב ובחזרה ממנו. בשפה היומיומית בעברית המונח מציין בעיקר רכבים זחליים שאינם טנקים, ובצה"ל הוא משמש גם כשם נרדף ל-M-113, נגמ"ש קל אמריקני שמשרת במספר רב של כלים.
נגמ"ש גלגלי קל נקרא גם שריונית. לקראת סוף שנות ה-60 הופיע נגמ"ש לחימה (IFV, נגמ"ש שמיועד גם ללחימה). כלי זה משלב יכולת נשיאת גייסות עם חימוש ועוצמת אש משמעותית, ומשמש כדי להילחם יחד עם החיילים מבלי שיצטרכו לצאת החוצה. קיימים גם נגמ"שי פיקוד, נגמ"שי נ"ט (נגד טנקים), נגמ"שי רפואה, נגמ"שי הנדסה ליניעת גשרים ולפריצת מכשולים ועוד.
נגמ"שים הופיעו לראשונה בסוף מלחמת העולם הראשונה, אך היו מעטים. במהלך מלחמת העולם השנייה התעבורה הלוגיסטית נעשתה בעיקר במשאיות, ג'יפים וזחל"מים. מטרתם המקורית של הנגמ"שים הייתה להוביל כוחות בסביבה עוינת ולהגן מפני צלפים, ירי מקלעים ורטיסות ארטילריה. נושא הגייסות נשא בדרך כלל 10, 12 חיילים, ומיגון הנגמ"ש היה קל במתכוון כדי לאפשר מהירות ולעיתים ציפה על מים. יכולת ההגנה מפני נשק נגד טנקים הייתה מוגבלת.
גם ל-M-113 האמריקני וגם ל-BMP-1 הרוסי יש יכולת אמפיבית מלאה; כלומר הם יכולים לשוט במים באמצעות תנועת הזחלים. נגמ"שים לתנאי שטח קשים היו בדרך כלל זחליים. נגמ"שים לתנאי דרכים סלולות ושטחים עירוניים נעשו גלגליים.
ה-M-113 המודרני הופעל במלחמת וייטנאם והגיע לישראל במסגרת הסיוע שאחרי מלחמת יום הכיפורים. עם ההצלחה של הנגמ"שים, השתמשו בתובות שלהם כפלטפורמה לשילוב מערכות נשק, מכ"מים, רכבי פיקוד וגם ככלי הנדסה קרבית, דוגמת הפומ"ה הישראלית.
הפצת מטולי הרקטות נגד טנקים (RPG) והגידול בלחימה בשטח בנוי הובילו לשיפור המיגון. פותחו נגמ"שים כבדים (נגמ"כ) כמו הנמ"ר והנגמ"שים המבוססים על מושגים שונים בישראל, וכן ה-BRADLEY האמריקני. הבראדלי והנמ"ר משמשים גם כנגמ"שי לחימה: הם מצוידים בצריחים ונשק חזק, וכך מאפשרים לחיילים להילחם מתוך הכלי בלי לצאת החוצה. בבראדלי מותקן תותח אוטומטי 30 מ"מ ואפשרות לשתי טילים נגד טנקים. בנמ"ר מותקנת עמדת נשק שהתופעל מתוך הכלי, מקלע כבד ותחמושות נוספות.
נגמ"ש (נושא גייסות משוריין) הוא רכב קרבי משוריין. משוריין אומר שהוא מוגן בלוחות מתכת.
תפקידו להוביל חיילים במוגן אל השדה ולחזור משם. נגמ"שים יכולים להיות זחליים או גלגליים. זחליים נעים טוב בשטח קשה. גלגליים מתאימים לערים ולכבישים.
המכונה M-113 היא דוגמה מפורסמת ונמצאת בצה"ל. חלק מהנגמ"שים יכולים לשוט על מים בלי עזרים חיצוניים.
נגמ"שים הופיעו כבר אחרי מלחמת העולם הראשונה. במלחמות הראשונות רוב הנסיעה הייתה במשאיות או ג'יפים. עם הזמן שיפרו את המיגון כדי להגן מפני מטענים וירי.
מכונות כבדות יותר, כמו הנמ"ר והבראדלי, נועדו להגן טוב יותר ולאפשר לחיילים להילחם מתוך הרכב. יש גם נגמ"שים מיוחדים לפיקוד, רפואה והנדסה.
תגובות גולשים