נגרג'ונה

נגרג'ונה (בדוואנגרי: नागार्जुन; חי בסביבות 150, 250 לספירה) היה פילוסוף בודהיסטי מרכזי. הוא נחשב לאחד ההוגים הבודהיסטיים המשפיעים ביותר לצד גאוטמה בודהה.

הוא ייסד את אסכולת המאדהיאמקה, "דרך האמצע". אסכולה זו קידמה ופיתחה את זרם המהאיאנה בראשיתו. מיוחס לו גם פיתוח הפילוסופיה של סוטרות הפרג'נאפארמיטה, טקסטים בודהיסטיים על חכמה.

לפי תורתו, העולם הוא ריק, שונייטא (Śūnyatā). שונייטא קרוב למילה סוּניה, שפירושה אפס. ריקות כאן לא משמעה ואקום או חוסר מוחלט.

המשמעות היא שראייה נכונה של המציאות אינה רואה מהויות קבועות ונצחיות. נגרג'ונה טען שהפער בין הסובייקט לחפצים הוא פיקטיבי. לכן תחושת הסבל והחוסר שבקיום נובעת מתפיסות שגויות.

הוא היה מקורב לאוניברסיטה הבודהיסטית של נלנדה והשפעתו נמשכה על התפתחות החשיבה הבודהיסטית.

נגרג'ונה חי בערך בין השנים 150 ל-250. הוא היה פילוסוף בודהיסטי חשוב.

הוא ייסד את המאדהיאמקה. מאדהיאמקה פירושו "דרך האמצע". גם עבד על טקסטים שנקראים פרג'נאפארמיטה. אלה טקסטים בודהיסטיים.

נגרג'ונה אמר שהעולם "ריק". ריק כאן נקרא שונייטא (Śūnyatā). ההסבר: זה לא אומר שאין כלום. זה אומר שאין דברים שקיימים תמיד ולא משתנים.

הוא חשב שההפרדה בין "אני" לחפצים היא אשליה. כך אפשר להבין למה אנשים סובלים. נגרג'ונה היה גם מקורב לאוניברסיטת נלנדה.