נדוניה היא תשלום בכסף או במתנות שנותנת משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד. בחברות מסורתיות התשלום ניתן לחתן; בחברות שוויוניות יותר הוא ניתן לשני בני הזוג. לעתים רואים בה חלק מירושת הבת, והיא נמסרת לה בזמן הנישואין.
מקור הדין בתנ"ך. חז"ל פירשו אותו כהוראה שגם ייתנו נדוניה, כדי שאנשים ירצו לשאת את הבת. כלומר, יש כאן גם מימד חברתי שמסייע להתקבלות הנישואין.
על פי ההלכה, האב מחויב לתת לבתו נדוניה. הבעלות המשפטית מורכבת: הבעל מקבל זכות שימוש מלאה בכסף, אך הכסף אינו הופך לרכושו האישי. אם הבעל יכול למות לפני האישה ולא יירש אותה, האישה מקבלת חזרה את דמי הנדוניה.
לעתים האב מוסיף גם כלי בית כנדוניה. לכלים יש כללי שונות: הם "נדוניה פוחתת", נחשבים מתכלים, והבעל אינו רשאי למכורם. הבעל חייב לשלם לנכסיה של האישה את שוויין לאחר מותו, אך בהלכה נקבע שהוא חייב רק 80% משווי הכלים ("פחות חומש").
לעומת זאת, כסף נחשב נדוניה הנובעת ו"ממנפת" עצמו, ולכן חז"ל תיקנו שרשום בכתובה סכום הגבוה ב-150% כדי להגן על זכות האישה.
הסכום המינימלי שעל המוטל לתת לבתו לפי חז"ל הוא חמישים זוז, אם אין לו אפשרות אחרת לדאוג לצרכיה. יתומה, בת שאביה מת, זכאית שנביא לה נדוניה מנכסיו של האב. ליתומה יש עדיפות על פני יתום בכספי הצדקה, מטעמים של בושת אישה.
המשנה והאמוראים נחלקו בפרטים: יש שנקבו בעשירית מנכסי האב כמדד (הרגלי בית הדין), ויש דיון האם הזה חל גם לבוגרות. לפי פסקי ההלכה הרואים כרבי יהודה, המדד של עשירית הוא ההלכה, ונוהגים לפסוק כך.
זו תקנה שבמסגרתה, אם אם הכניסה נדוניה בעת נישואיה והלכה, בניה יורשים מהאב את דמי הכתובה ואת חלק הנדוניה שהביאה אמה, וכך מתאזן הירושה בין ילדים של נשים שונות לפי הסכומי נדוניה שהוכנסו.
נדוניה היא כסף או מתנות שההורים נותנים כשמישהו מתחתן. זאת מתנה כדי לעזור בזוגיות החדשה.
הדבר נמצא כבר בתנ"ך. חכמים אמרו שיש לתת נדוניה כדי שילד יוכל למצוא שותף או שותפה להינשא.
בדרך כלל האב נותן נדוניה לבתו. הבעל יכול להשתמש בכסף, אבל הכסף נשאר שייך לה.
אם הבעל מת לפני האישה, האישה מקבלת את דמי הנדוניה חזרה.
כלים לבית שמקבלים בנדוניה נחשבים לשימושים. הבעל לא יכול למכור אותם. אחרי מותו הוא צריך להחזיר חלק משווים.
חכמים קבעו שבמקרה שאין כסף, צריך לתת לפחות חמישים זוז. זוז הוא מטבע ישן.
אם אביה של ילדה מת, החכמים אמרו להוציא לה נדוניה מנכסיו של האב. זאת כדי שלא תישאר בלי עזרה.
כלל זה אומר: אם אמא הכניסה נדוניה בזמן נישואיה, ובעלה נפטר, הילדים יורשים מהאב גם את מה שאמא הביאה.
כך השווי בין משפחות נשמר יותר הוגן.
תגובות גולשים