נדידת בעלי חיים

נדידה היא תנועת אוכלוסיות בעלי חיים למרחקים גדולים בין אזורי מחיה. הנדידה קבועה בעונות השנה והיא בדרך כלל דו-כיוונית: יציאה למקום אחר וחזרה לבית המוצא. בעלי חיים נודדים מחפשים מזון, אזורי מחיה מתאימים או אתרי רבייה. יש דפוסים נוספים כמו תפוצה או הגירה שבהם לא תמיד חוזרים לנקודת המוצא.


העופות הם המפורסמים ביותר בנדידה. נדידה של עופות מתרחשת כפעמים בשנה, מקיני קיץ לאזורי חורף חמים. הרבה עופות אירופאים עוברים במסלולים שחולפים דרך ישראל. שחפית הקוטב (העוף) נודדת מהקוטב הצפוני לדרומי ובחזרה, וזאת בין הדוגמאות המרשימות ביותר לנדידה ארוכה.

גם יונקים ימיים כמו לווייתנאים נודדים למרחקים עצומים בעקבות פלנקטון ומזון. פרסתניים באפריקה, במיוחד הגנו הכחול, נעים בעדרים גדולים בסרנגטי בעונת היובש, תופעה הנקראת "הנדידה הגדולה". חרקים, כדוגמת להקות ארבה, יכולים להתקבץ למיליונים ולנדוד בחיפוש מזון, ופוגעים בחקלאות.

פרפרים ונמלים מעופפות גם הם נדידות. הדנאית המלכותית (פרפר) עושה נדידה רחבה של כ-4,500 ק״מ מצפון אמריקה למרכז מקסיקו. דגים כמו הסלמון נודדים כדי לחזור לאתר הלידה ולהטיל ביצים, ולעתים מסתיים בכך מותו של הדג.

אורך הנדידה משתנה לפי המין. היא יכולה להיות קצרה או ארוכה, בהתאם לזמינות מזון, מזג אוויר, שלבי חיים או שינויים בסביבה.


במינים עם חיים קצרים יש נדידה בין דורית. הפרט הנודד בדרך הלוך מתרבה, וצאצאיו עושים את הדרך חזרה. דוגמה לכך היא נימפית החורשף, שניתן לפגוש גם בישראל.


שאלת הניווט חשובה: כיצד בעלי חיים מוצאים יעד מרוחק? כמה מינים משתמשים בשדה המגנטי של כדור הארץ כדי לכוון את דרכם. פרסתניים באפריקה רגישים לקולות בתדרים נמוכים, ויכולים להרגיש רעמים וגשמים מרחוק. עופות מסוימים מסתמכים על מיקום השמש והכוכבים. לעתים הם משלבים את זה עם שעון ביולוגי או דפוסי נדידה תורשתיים (מוטיבים שמועברים בגנים).

נדידה היא תנועה של חיות מרחוק למקום אחר ואז חזרה. הם נודדים כדי למצוא מזון, מקום מתאים או אתר רבייה.


רבים מהעופות נודדים פעמיים בשנה. חלקם עוברים דרכים שעוברות גם בישראל. שחפית הקוטב נודדת מהקוטב הצפוני לדרומי וחוזרת.

גם בעלי חיים בים, כמו לווייתנים, נעים למרחבים גדולים אחרי מזון. גנו הכחול נע בעדרים בסרנגטי בעונה יבשה. לעתים להקות ארבה גדולות נודדות ויכולות לפגוע בגידולים החקלאיים.

הדנאית המלכותית, פרפר, עושה דרך של כ-4,500 קילומטרים למקסיקו. הסלמון, דג, חוזר לאתר הולדתו כדי להטיל ביצים ולעתים מת בתום המסע.


במינים קצרים חיים הילוד חוזר בדרך ההפוכה של הוריו.


חיות מנווטות בעזרת השדה המגנטי של כדור הארץ, השמש, הכוכבים, או קולות מרחוק. חלק מהמסלולים עוברים בתכונה גנטית ודור אחר דור יודעים אותם.